בשנת המלחמה השנייה, שוק פתוח וייחודי של סחורות פלסטיניות הפועל 24/7 ממשיך לשגשג – בלב ישראל. המחירים בו לעיתים נמוכים בחצי או בשליש מהמחירים בישראל, אין נוכחות של משטרה כלל (לא ישראלית ולא פלסטינית), והרשויות הפלסטיניות המקומיות מבטיחות ביטחון מלא לקונים הישראלים – למרות שתושבי הכפר חיים עשרות שנים בתנאים בלתי נסבלים וסובלים מדי יום ממדיניות ישראלית.
המקום יוצא הדופן הזה נמצא במובלעת הפלסטינית של ברטעה, המנותקת משאר הגדה המערבית על ידי גדר ההפרדה הישראלית. המקום הוצג לעיתונאים דוברי רוסית במסגרת סיור עיתונאים מיוחד שאורגן על ידי עמותת מוסאוא. אזרחים ישראלים יזמים – יהודים וערבים – מכירים את המקום כבר זמן רב. בסופי שבוע, הדרכים לברטעה פקוקות לחלוטין: עשרות אלפי ישראלים נוסעים לשם לקניות. בשנה שעברה, בלוגר דובר רוסית בטיקטוק הציג חנות בשר שמוכרת אפילו שלווים, וסיפר שקנה שם בשר כבש במחיר של 250 שקל ל-10 קילוגרם.
ברטעה היא כפר מחולק מאז 1949, אז חילק אותו הסכם שביתת הנשק: החלק המערבי עבר לישראל, והמזרחי לירדן. לא הוקמו גדרות או מחסומים ביניהם – ולמשך עשורים תושבים עברו בחופשיות בין שני החלקים, שכן מדובר בבני משפחה אחת. במשך 18 שנה התרחש רק מקרה אלים אחד – שבו נהרג שוטר ישראלי וארבעה פלסטינים.
בשנת 1967, כאשר ישראל כבשה את כל שטח הגדה המערבית, עברה ברטעה המזרחית לשליטה צבאית, אך חיי היום-יום נמשכו כמעט כרגיל. לאחר הקמת הרשות הפלסטינית, קיבלו התושבים דרכונים פלסטיניים והמשיכו לנוע בחופשיות לתוך ישראל – עד שהאינתיפאדה השנייה שינתה את המצב לחלוטין.
בשנת 2002, ממשלתו של אריאל שרון הקימה את “גדר הביטחון”, אך בחרה לא לחלק את ברטעה – במקום זאת, הגדר נבנתה שלושה קילומטרים מזרחה לקו הירוק, וכללה את ברטעה המזרחית יחד עם כמה כפרים סמוכים בתוך מובלעת פלסטינית בשטח ישראל דה-פקטו. לאחר ה-7 באוקטובר, גדר התיל הוחלפה בחומת בטון.
תושבי המובלעת נדרשו אז להוציא אישורים מיוחדים מהמינהל האזרחי של ישראל כדי להתגורר כחוק בבתיהם – נוהג שכמעט ואין לו תקדים בעולם המשפט הבינלאומי. האישורים הללו – בניגוד לאשרות שהייה זמניות – אינם מאפשרים לפלסטינים להיכנס לישראל. הם רק מתירים להם לשהות בכפרם, ברטעה המזרחית. כדי לבקר קרובי משפחה בצד הישראלי של הכפר, הם זקוקים לאישור מיוחד נוסף. בצד המזרחי יש חומה ומחסום – שפועל רק בין השעות 6:00 בבוקר ל-18:00 בערב. אם לא הספקת לחזור הביתה בזמן – תאלץ לישון איפה שתמצא. צריך רופא דחוף בלילה בג’נין? תתפלל לשרוד עד הבוקר.
במשך עשורים מבקשים התושבים להאריך את שעות פתיחת המחסום ולהשתחרר מה”עוצר” המתמיד – אך בממשלת ישראל של היום אין אפילו עם מי לדבר על כך.
ראש המועצה המקומית סיפר לעיתונאים על הקשיים שמחולל המחסום, אך בבירור לא ציפה לעזרת התקשורת. במקום זאת, הדגיש את הכנסת האורחים של התושבים והזמין את המבקרים לשוק – שמביא סחורות מכל רחבי הרשות הפלסטינית ומשמש כמקור ההכנסה המרכזי של ברטעה. השוק פתוח שבעה ימים בשבוע, מסביב לשעון – אין מקום כזה נוסף בישראל.
כמובן שהעיתונאים שאלו על נושא הבטיחות, במיוחד עבור ישראלים שמגיעים לשם בלילה. ראש המועצה הצהיר כי המקום בטוח ב-100% – המועצה המקומית מתחייבת לכך, אף שאין לה כלל כוחות שיטור. סגן ראש המועצה, הדובר עברית, סיפר שהוא עצמו נמצא במקום בסופי שבוע כדי שהקונים שאינם דוברי ערבית יוכלו לפנות אליו במקרה של בעיה.
לפני שעזבנו, שאלתי נציג של הרשות המקומית האם תושבי ברטעה ניסו אי פעם להפגין או לדרוש את סיום מצבם חסר האזרחות.
“לא. אף פעם לא. אין הפגנות”, הוא השיב בנחרצות. ואז הסביר: “אנחנו לא יכולים לעזור לעצמנו. רק אתם יכולים לעזור לנו”.
מאת: אירינה ז’וקובסקיה, העורכת הראשית של שירות החדשות של Israelinfo
צילום: ילנה רוסטונובה
פורסם בכתובת: https://news.israelinfo.co.il/132881
