הראיון התקיים במסגרת סיור עיתונאים לדוברי רוסית בישראל, ביוזמת מרכז מוסאוא. הסיור נערך בעיר באקה אל-גרבייה – יישוב ערבי הממוקם ממש על הקו הירוק. החלק המזרחי של העיר, באקה א-שרקייה, נמצא מעבר לחומת ההפרדה, בשטח הרשות הפלסטינית. במהלך הביקור ביקרו המשתתפים במכללת אל-קאסמי – מוסד אקדמי ייחודי המשלב שורשים אסלאמיים, עצמאות אקדמית וחשיבה רב-תרבותית. בן שיחנו – פרופ’ מוחמד עמארה, נשיא המכללה.
– פרופסור עמארה, ספר לנו על ההיסטוריה של מכללת אל-קאסמי.
– המכללה הוקמה עוד לפני הקמת מדינת ישראל, כמוסד חינוך דתי אסלאמי – בתחילה כבית ספר שצמוד לספריית מסגד סופי. בתחילת דרכה, גברים ונשים למדו בנפרד, ורק לימודים אסלאמיים, בעיקר שריעה. כיום זו המכללה היחידה בישראל שבה ממשיכים ללמד את מדעי האסלאם ברמה אקדמית. אבל מאז השתנו הרבה דברים. כיום הלימודים משותפים, ויש לנו יותר מ-20 תחומי התמחות – מאנגלית ומתמטיקה ועד לחינוך וניהול. המכללה מוכרת על ידי משרד החינוך: מאז 1973 אנו מעניקים תעודות הוראה, מאז 2002 תואר ראשון (B.Ed), ולפני זמן לא רב – גם תואר שני (M.Ed).
– חינוך נשים בחברה האסלאמית הוא נושא שמעורר דיונים. מהו תפקיד אל-קאסמי בהקשר הזה?
– זו שאלה חשובה. אנחנו גאים בכך שמכללתנו הייתה חלוצה בקידום חינוך נשים בהקשר ערבי ואסלאמי. כיום, מעל ל-70% מהסטודנטים שלנו הן נשים. זו לא רק סטטיסטיקה – זה שינוי חברתי. אנחנו רואים דור של נשים משכילות ובטוחות בעצמן, המסוגלות להשפיע, לשנות תודעה ולהנהיג. המסורת הסופית שעליה הוקמה המכללה מעולם לא התנגדה לגישת נשים לידע. להפך – הרוחניות בסופיות היא דרך שפתוחה לכולם. אנחנו רק ממשיכים את המסורת הזו, בצורה אקדמית מודרנית. עבור רבות מהסטודנטיות שלנו, אל-קאסמי הוא מרחב של חופש וצמיחה, שבו הן יכולות ללמוד, לעבוד ולחלום. זו מה שאני קורא לו רפורמה אמיתית מבפנים.
– למכללה יש שורשים סופיים. איך זה בא לידי ביטוי כיום?
– כן, אל-קאסמי נוסדה על ידי חברי הזרם הסופי שנושא את אותו שם. זהו זרם מתון באסלאם, שמתמקד בעבודת נפש, עשיית טוב ושיפור עצמי. הסופיות לא עוסקת בפוליטיקה, וזה עקרון שאנחנו שומרים עליו. מייסדי המכללה תרמו יותר מ-100 דונם כדי להקים את הקמפוס. אבל חשוב להבין – אנחנו מוסד אקדמי חילוני. ההנהגה הסופית אינה מתערבת במדיניות האקדמית. הלימוד של מדעי האסלאם אצלנו הוא אקדמי בלבד, ללא גוון דתי. המסגד בקמפוס פתוח לכולם – ללא קשר לדתם.
– אילו ערכים אתם שואפים לטפח אצל הסטודנטים שלכם?
– בראש ובראשונה: פלורליזם, אחריות חברתית, אהבת ידע וכבוד לאחר. בין המרצים שלנו יש מוסלמים, נוצרים ויהודים. אנחנו לא רק מכשירים מורים – אלא גם מחנכים מנהיגים. אנחנו מאמינים שחינוך איכותי יכול לשנות את פני החברה.
– מהו היום מעמדה של מכללת אל-קאסמי?
– לומדים אצלנו כ-4,000 סטודנטים. אנחנו חלק מקומפלקס חינוכי רחב יותר שכולל מוסדות מגני ילדים ועד למכללה להנדסה יישומית. מלמדים אצלנו חוקרים ערבים ויהודים. המכללה הוכרה כ”קמפוס ירוק”, וקיבלנו פרס איכות ממשרד ראש הממשלה. לא מזמן נכללנו ברשימת 12 המוסדות האקדמיים המובילים בעולם בזכות תרומתנו הרב-תחומית. יש לנו ספרייה גדולה עם יותר מ-80,000 כותרים וגם מוזיאון ארכאולוגי משלנו.
– ספר לנו יותר על המוזיאון.
– זה פרויקט קטן אך חשוב מאוד עבורנו. הקמנו את המוזיאון בשיתוף עם העירייה ורשות העתיקות. במוזיאון מוצגים ממצאים מהאזור של באקה אל-גרבייה וג’ת, בני עד 3,000 שנה. בין המוצגים – קנקנים כנעניים שלמים שנמצאו במערות, והעתק של לוח חרס עם כתב יתדות שבו מלך ג’ת מתלונן לפרעה המצרי על מלך שכם. המילה “באקה” בערבית פירושה “זר” – וזה משקף יפה את הגישה שלנו לחינוך.
– אילו אתגרים עיקריים עומדים בפניך כראש מוסד?
– אחד הקשיים המרכזיים הוא השפה. הצעירים שמגיעים אלינו באים עם עברית חלשה. אבל כדי להתקבל לאוניברסיטה הם חייבים לעבור את מבחן יעל. אנחנו מקיימים קורסי עברית חובה במימון המכללה, אבל זה דורש תמיכה ממשלתית. בעיה רצינית נוספת היא התערבות מופרזת של המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג). דורשים מאיתנו פרסומים אקדמיים כמו מאוניברסיטה – בלי לספק תקציב מתאים.
– איך אתה רואה את מצבם של הסטודנטים הערבים במערכת ההשכלה בישראל באופן כללי?
– בכל שנה מתחילים כ-70,000 סטודנטים ערבים את לימודיהם – כ-50–58 אלף בישראל, והשאר בחו”ל – בירדן, בגדה המערבית, בטורקיה. ובמקביל יש פרדוקס: במגזר הערבי יש עודף מורים, במגזר היהודי מחסור – אך כמעט ולא מגייסים מורים ערבים לבתי הספר היהודיים. מתוך כ-200,000 מורים במערכת החינוך בישראל, רק כ-1,000 הם ערבים. זה חסם שצריך לפרוץ.
– הזכרת גם את המרחב התקשורתי כחלק מהבעיה.
– נכון מאוד. המשפחות הערביות בישראל כבר מזמן עברו לטלוויזיה בלוויין: אל-ג’זירה, סקיי ניוז בערבית, סדרות טורקיות. ערוץ RT הרוסי משדר גם הוא בערבית. הערוצים הישראליים הופכים ללא רלוונטיים עבור הצופים הערבים. זו סוג של בידוד. היהודים צופים רק בעברית, הערבים – רק בערבית. ואין ביניהם נקודת מפגש. ניסינו להקים פלטפורמת טלוויזיה, חממת תוכן לילדים – כי השפה מתחילה בילדות. אבל בלי תמיכה ממשלתית זה קשה מאוד.
– מה התכניות לעתיד?
– אנחנו מתכננים לפתוח שלוחות של המכללה בדרום הארץ ובמשולש. אנחנו משקיעים באיכות ההוראה ובטכנולוגיה. אבל הכי חשוב – לא לשכוח שלכל סטודנט יש סיפור אישי. אנחנו מחויבים לתת לו הזדמנות. החינוך הוא התרומה שלנו לשלום בר-קיימא.
צילומים: Elena Rostunova
פייסבוק: https://www.facebook.com/helena.rostunova/
אינסטגרם: https://www.instagram.com/erostunova/
