גם בממשלה וגם בש”ס החלו דיונים באשר לעתידו של אריה דרעי, יו”ר תנועת ש”ס, שייתכן וייפסל מינויו לשר, אם יתקבלו העתירות שהוגשו נגדו לבית המשפט העליון. כאשר בית המשפט העליון צפוי למסור בימים הקרובים את החלטתו בגין העתירות נגד מינויו של דרעי, בשל העסקה עם הפרקליטות בשנה שעברה.
בש”ס מתעקשים לשמור את תיקי הבריאות והפנים שדרעי מחזיק בהם, בידי המפלגה, ייתכן ששרים מהמפלגה יכהנו במקביל, או שסגן השר משה ארבל שמכהן בשני המשרדים תחת דרעי, יקבל את שני המשרדים כסגן שר המעמד של שר, למרות שבית המשפט כבר פסל מינוי שכזה בעבר.
בקואליציה נערכים ליום שאחרי פסילת דרעי, ואחת האופציות היא מינויו של דרעי לראש ממשלה חליפי, כמסלול שיניח לו לכהן בממשלה בלי האפשרות להתערבות משפטית. אולם לא נפסל התרחיש שבו בג”ץ מחליט שלא לפסול את חוק היסוד ואת המינוי, ויגלגלו את ההחלטה לפתחו של יו”ר ועדת הבחירות המרכזית המכהן – השופט נעם סולברג – שעליו יהיה לקבוע האם חל על מעשיו של דרעי קלון, על אף הסדר הטיעון עליו חתם לפני שנה.
כזכור, בית המשפט העליון דן ביום חמישי שעבר, בהרכב מורחב של 11 שופטים ובראשות הנשיאה אסתר חיות, בעתירות שהוגשו נגד חוקיות המינוי של יו”ר ש”ס אריה דרעי לשר בממשלה.
לאחר אישור החוק שזכה לכינוי “חוק דרעי” – ושנועד להכשיר את מינויו, הוגשו מספר עתירות לבית המשפט העליון, נגד התיקון לחוק יסוד: הממשלה, שמונע הטלת קלון על נבחר ציבור שנידון למאסר על-תנאי, וקובע שקלון יחול רק במקרה של מאסר בפועל. דרעי, נזכיר, הורשע לפני שנה בעבירות מס במסגרת הסדר טיעון, ונגזר עליו מאסר על-תנאי.
במהלך הדיון, שנמשך שש שעות, דחו השופטים כמה מטענותיהם של נציגי נתניהו ודרעי, ודחו את רלוונטיות כמות הבוחרים שרוצים את דרעי כשר לשאלת כשירות מינויו. וכאשר נציגו של נתניהו בדיון טען ש-2.3 מיליון בוחרים “רוצים את דרעי כשר”, השיבה לו השופטת דפנה ברק-ארז: “האם בשל רוב אפשר לסחור בכל דבר?”.
גם נציגה של היועמ”שית גלי בהרב-מיארה דיבר בפני השופטים, ואף שקרא לדחות את העתירות נגד “חוק דרעי” הוא דרש מבית המשפט להדיח אותו מתפקידו כשר – כיוון שהמינוי “בלתי סביר בצורה קיצונית”, כלשונו.
בעמדתה לבג”ץ, הדגישה היועצת המשפטית לממשלה שעמדתה היא בעד דחיית העתירות למרות שהן מעוררות סוגיות כבדות משקל בנושא סמכותה של הכנסת לחוקק ולתקן חוקי יסוד, והשיקולים הרלוונטיים למינוי שר בממשלה. עמדתה בעד דחיית העתירות טמונה בהתנגדותה להתערבות בית המשפט בתיקון חוק יסוד שחוקקה הכנסת. עם זאת, לעמדת היועצת, כפי שבאה לידי ביטוי גם במהלך הדיונים בכנסת מפי נציגיה, התיקון לא נועד לפתור בעיה כללית, אלא לשנות את התוצאות החוקיות של הרשעה פלילית על כהונה של שר, ולאפשר לחבר כנסת מסוים, שהורשע בדין, להתמנות לתפקיד שר, מבלי שתיבחן שאלת הקלון על ידי יושב ראש ועדת הבחירות. בהמשך לכך הובהר, כי הסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד של הכנסת לא נועדה להסדיר עניינים פרטניים של חברי כנסת והקושי מתעצם מפני שמדובר בסוגיות רגישות וערכיות של טוהר מידות, תוך שינוי “כללי המשחק” לאחר הבחירות.
בעמדתה הבהירה היועצת המשפטית שמינוי דרעי לשר חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ודינו בטלות. והוסיפה שכבר ב-2015 ו-2016 בית המשפט קבע מינוי דרעי לשר מצוי על גבול מתחם הסבירות, אך עם ההרשעה הנוספת ב-2022, מינוי שכזה יחצה את מתחם הסבירות.
במהלך הדיון, טענה נציגת העותרים שדרעי עשה “טריק” כדי לחמוק מהכרעה בשאלת הקלון. בדיון, אחד השופטים ציטט את דרעי אומר במעמד הרשעתו שהוא פורש מהכנסת, ואילו עורך דינו תל צור הגיב: “אירוע נדיר של אי-הבנה”.
