האו”ם נגד ההפיכה החוקתית וממשלת המתנחלים

הקהילה הבינלאומית גינתה את הבנייה בהתנחלויות והכשרת מאחזים באישור ממשלת המתנחלים

הנציב העליון של האו”ם לזכויות אדם – פולקר טורק, קרא בשלישי לממשלת ישראל לעצור את חקיקת חוקי “ההפיכה החוקתית” שנקראו בפי הממשלה “הרפורמה המשפטית”, וקרא לפתיחת הידברות רחבת היקף בנושא זה.

טורק, הזהיר מהתוכנית שמקדמת ממשלת נתניהו, בדגש שהיא תגרום לנזק משמעותי למערכת המשפטית ותפגע בשלטון החוק ובזכויות אדם. ותפגע בעיקר בקהילות שאינן מיוצגות במסדרונות השלטון, בין היתר, מנה הנציב את קהילת הלהט”ב, את מבקשי המקלט השוהים בישראל וכן את האזרחים הערבים.

הנציב הביע ביקורת נגד החלשת בית המשפט העליון והגבלת הביקורת השיפוטית שלו, “הניסיון בישראל וברחבי העולם מראה את החשיבות של שמירה על מערכת משפט עצמאית שיכולה למתוח ביקורת על יתר רשויות השלטון בסטנדרטים המשפטיים הבסיסיים הקבועים בחוקי היסוד שלה”.

טורק, לא טעה, והתייחס בדבריו ל”רפורמה” כאל הפיכה חוקתית, והיסיף “שינויים הנוגעים ללבו של התהליך ארוך השנים של ניסוח החוקה (בישראל)… צריכים להיעשות תוך התייעצות נרחבת ובהינתן קונצנזוס פוליטי וציבורי רחב”. עוד הוסיף טורק כי בהתחשב בחששות שבאו לידי ביטוי בזירה הציבורית והפוליטית בישראל בעת האחרונה, “על ממשלת ישראל להשהות את השינויים המוצעים בחוק ולפתוח בתהליך הידברות רחב”.

שגריר ישראל באו”ם, גלעד ארדן, תקף את הנציב, וטען שטורק “אחראי על אחד הגופים הכי מעוותים ואנטי מוסריים בעולם, הוא האחרון שיכול ללמד את ישראל דמוקרטיה מהי. לאמירתו אין שום תוקף, משפטי או מוסרי ואין לו זכות להתערב בענייניה הפנימיים של ישראל”.

השבוע, אושר בקריאה ראשונה חוקים שמקנים לקואליציה שליטה דה -פקטו על הוועדה לבחירת שופטים. על פי הצעת החוק שעברה, הוועדה לבחירת שופטים תכלול שלושה שרים, שלושה ח”כים (2 מהקואליציה), ושלושה שופטים, כך שיהיה רוב לקואליציה בהרכב הוועדה. עוד קובע התיקון כי רוב של חמישה מתשעת חברי הוועדה יספיק כדי לבחור שופטים לעליון.

תיקון חוק נוסף שעבר בקריאה ראשונה נוגע לחוק יסוד השפיטה שקובע, שחוקי יסוד שהכנסת מחוקקת אינם שפיטים, קרי, בית המשפט מנוע מלהביע ביקורת נגדם.

–         גינוי ההתנחלויות במועצת האו”ם

במקביל, לאחר סאגה סביב ההצעה הפלסטינית לגינוי הכרזת ישראל על הרחבת ההתנחלויות והכשרת עשרות מאחזים, לא התקבלה במועצת הביטחון החלטה כזו, אלא הסתפקה המועצה בהצהרה שפרסמה, ובה הביעה “דאגה עמוקה ומורת רוח” מההכרזה הישראלית על הבנייה בגדה המערבית הכבושה.

“מועצת הביטחון חוזרת ומדגישה כי המשך פעילות ההתנחלות הישראלית מסכנת בצורה מסוכנת את כדאיות פתרון שתי המדינות המבוסס על קווי 1967”, נכתב בהודעה. “המועצה מדגישה את הצורך של כל הצדדים לפעול לפי החוק הבינלאומי, כולל בנייה בהתנחלויות סיפוח שטחים פלסטינים והכשרת מאחזים. המועצה מגנה כל אלימות כלפי אזרחים כולל מעשי טרור וחוזרת על כך שעל שני הצדדים לקחת אחריות לעל מעשה טרור מכוון כלפי אזרחים ומזכירים את המחויבות של הרשות הפלסטינית להילחם בטרור, להימנע מרטוריקה שתסלים את המתיחות ולהביע באמצעות מעשים מחויבות אמיתית לפתרון שתי המדינות וקידום שלום. קוראים לכבד את החוק הבינלאומי וזכויות האדם, מודאגים ממקרים של גזענות  ומדגישים שלא להפר את הסטטוס קוו במקומות הקדושים”.

כן נאמר בהצהרה “מועצת הביטחון מחויבת לפתרון שתי המדינות וכי לישראלים ולפלסטינים יש זכות לשוויון בכל הקשור לחירות, ביטחון, שגשוג וצדק”.

“צעד חד-צדדי שרק יגביר את המתיחות בין הישראלים לפלסטינים, ושחותר תחת המאמצים לפתרון 2 המדינות”, הבהיר שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן. זה הצעד הראשון שמאושר במועצת הביטחון בהסכמת ארצות הברית, מזה 6 שנים, מאז נמנעה ארה”ב בהצבעה על החלטה שדרשה את הפסקת הבנייה התנחלויות, תחת מנהל אובאמה.

גם משרד החוץ הפלסטיני גינה את החלטת הקבינט, וטען: “זהו סיפוח הדרגתי ושקט בגדה שמפר את החוק הבין-לאומי ואת ההסכמים. ישראל התחייבה בפני הקהילה הבין-לאומית לפעול לפינוי של חלק מאותם מאחזים”.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ביקש שיוכשרו 77 מאחזים, אך גם הכשרת תשעה מאחזים נחשבת לצעד משמעותי מכיוון ששנים רבות לא הוכשרו מאחזים בלתי-חוקיים. המאחזים שיוכשרו הם: שחרית, גבעת ארנון, אביגיל, עשהאל, גבעת הראל וגבעת הרואה, מלאכי השלום, מצפה יהודה, בית חוגלה ושדה בועז.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לא הביעה תמיכה בהכשרת המאחזים, אבל גם לא מחתה בחריפות נגד צעד זה. על פי המתווה שאושר בקבינט, מתכנן בצלאל סמוטריץ’ לכנס את ועת התכנון העליונה כדי לאשר את בנייתן של כ-10,000 יחידות דיור בהתנחלויות.