סלימאן פחמאווי מהוועד להגנה על זכויות העקורים: “יום העצמאות הוא גם יום הנכבה שלנו”!
צעדת השיבה ה-26 תיערך ביום רביעי 26 לאפריל, בשעה 13.00 על אדמות הכפר לג’ון
ביום רביעי הבא ישתתפו אלפי אזרחים ערבים פלסטינים בצעדת השיבה השנתית שתיערך זו השנה ה-26 על אדמות הכפר לג’ון (נפת ג’נין), צפונית לאום אלפחם, סמוך לצומת מג’ידו. הצעדה אליה, צפויים להגיע כעשרת אלפים משתתפים תתקיים באותו יום בו חוגגת ישראל את יום העצמאות, האזרחים הערבים הפלסטינים מציינים את יום הנכבה.
הוועד להגנה על זכויות העקורים שמארגן את הצעדה יצא בהזמנה וקריאה לציבור הערבי הפלסטיני להשתתף בצעדה שמאורגנת זו השנה ה-26. מטרת הצעדה להעמיק את המודעות הציבורית בקרב האזרחים הערבים הפלסטינים לגבי זכות השיבה.
סלימאן פחמאווי – חבר הוועד המנהל של העמותה להגנה על זכויות העקורים וחבר הוועד העממי להגנה על אדמות אלרוחה מספר שהעמותה הוקמה לפני כ-26 שנים בתקופה בה לא דובר על זכויות הפליטים או על זכות השיבה. התחלנו לעבוד על הנושא כנושא הסברתי למען העלאת המודעות, והשבח לאל, היום המסר שלנו עובר לדורות הבאים. ולראייה, עשרות אלפי צעירים וצעירות משתתפים כל שנה בצעדת השיבה שאנו מארגנים”.
הוא הוסיף “יש לי זכות לשוב לכפר ממנו גורשתי ונעקרתי, לשוב לאדמותיי שנגזלו ממני. אני ממשיך להיאחז בזכות השיבה שלי. בעזרת השם נחזור ויחזרו גם כל הפליטים”.
השנה הוחלט לקיים את צעדת השיבה על אדמות הכפר לג’ון שנעקרו תושביו וגורשו בשנת 1948, במהלך הנכבה של העם הפלסטיני. מאז הממשל הצבאי, הפליטים והעקורים הפלסטיניים בתוך מולדתם נוהגים לבקר בכפרים מהם נעקרו. גם השנה בשעות הבוקר של יום הנכבה, יבקרו העקורים בכפרים שלהם, ולאחר מכן ישתתפו בצעדה המרכזית שמארגנת העמותה בכל שנה לאחד הכפרים האלה.
בנכבה, נהרסו 531 כפרים פלסטינים ותושביהם גורשו מהם, בנוסף לאלפים שגורשו מהערים הפלסטיניות והמעורבות. במהלך אירועי הנכבה, גורשו 849 אלף פלסטינים מבתיהם וכפריהם ואדמותיהם, וכל נכסיהם הופקעו ונגזלו. בשטחים שהיו בשליטת כוחות ישראליים נותרו כ-150 אלף פלסטינים שמהווים כיום את החברה הערבית הפלסטינית בישראל. רוב העקורים מכפריהם ועריהם הפכו לפליטים במחנות הפליטים בגדה המערבית, רצועת עזה, סוריה, לבנון, ירדן, ומצרים. על פי נתוני וועד העקורים, כ-40% מבני החברה הערבית בישראל הם צאצאי עקורים ופליטים שגורשו מכפריהם, וחיים לרוב במרחק נסיעה קצרה מהכפרים מהם גורשו ב-48.
פחמאווי מדגיש “אנחנו מזכירים להם שיום העצמאות שלהם הוא יום הנכבה שלנו, בעוד ישראל חוגגת את עצמאותה, ותקומתה על אדמותנו ועל הפצעים של עמנו הפלסטיני, אנו מזכירים שהם כבשו את אדמותנו וגירשו אותנו ממנה, גירשו את בני עמנו הפלסטיני אל מחוץ למולדתו”.
כפר לג’ון מנה כ-3000 תושבים בנפת ג’נין ערב הנכבה, והשתרע על כ-34 אלף דונם של שטחים חקלאיים. בכפר היו ארבע טחנות קמח, וארבעה בתי בד, ונחשב לאחד הכפרים הגדולים באזור “אלרוחה” ועמק יזרעאל (עמק איבן עאמר), והתפרסם בתוצרתו החקלאית שכללה קמח, תבואה, זיתים ושמן זית.
באזור “אלרוחה” שהשתרע מצומת מגידו ועד אזור “ואדי אלמילח” ורכס הכרמל המערבי, התקיימו לפני הנכבה 36 כפרים. כיום כמחצית מתושבי העיר אום אלפחם נחשבים לצאצאי עקורים מהכפר לג’ון. חלק גדול מתושבי לג’ון הגיעו לאחר הגירוש אל “אום אלפחם” שהייתה אז כפר קטן, וחלק הגיע לטייבה ולעיר ג’נין.
