שופלים לשתי השכונות שנהרסו בתחילת יוני באם מתנאן (אבו הלייל ואלע’נאמי) כדי להשמיד את המעט שנותר – אוהלים, מבנים טרומיים זמניים וכנראה גם צמחיה.
“אפילו העצים לא יינצלו, הם רוצים להרוס את העצים”, כתב עיד אבו הלייל. “מחר תבוא הממשלה להרוס הכל: אוהלים קטנים לילדים, לסלק עצים ולנגב הכל מעל פני האדמה. מה האלטרנטיבה למשפחות, לילדים, לבעלי החיים? אין אלטרנטיבה. אנחנו מבקשים דרישות לגיטימיות וטבעיות של אזרחים במדינה, אבל אף אחד לא מקשיב לנו”.
240 תושבי השכונות, כמחציתם קטינים, הם קורבנות להתעללות טהורה מצד המדינה, שלא דאגה להם במקביל לפתרון קביל וזמין. גם אחר ההרס מחר ייאלצו המשפחות להישאר בשטח ולשרוד את החורף בתנאים קשים.
את ההרס אישרה בסוף מאי שופטת העליון דפנה ברק-ארז, לצורך הרחבת שטח מפעלי רמת בקע – שטח מגודר עצום כבר כעת, שרובו מרחבים פתוחים בלתי מנוצלים, הכוללים את קרקעות התביעה של שתי המשפחות. עד סוף שנות השבעים חיו שם המשפחות, אך אז גורשו למיקומן הנוכחי, בצמוד לגדר המפעלים בצדה הצפון-מזרחי.
בשבוע שעבר הגיעו לאבו הלייל שוטרים ופקחים שהורו להם להתפנות בתוך 48 שעות. עקב כך עברו לשטח של משפחה שכנה בהסכמתה, ולמרות זאת הודיעו נציגי המדינה כי יגיעו להרוס מחר. אנו מעריכים שישטחו את המעט שנשאר, כפי שנעשה באום אלחיראן לאחר ההריסות העצמיות, ומקווים שלא יהרסו גם את אתר המגורים החדש.
המדינה מציעה למשפחת אבו הלייל 16 מגרשים באבו קרינאת, על שטח תביעת בעלות של משפחה אחרת (שהביעה הסכמה עקרונית), ללא עתודות לרכישת מגרשים לדור ההמשך. אך באבו הלייל יש כ-25 משפחות ועוד כמה חתונות המתוכננות בשנה הקרובה, כך שהמשפחה זקוקה כבר כעת לכ-30 מגרשים (רשות הבדואים מייחסת זכאות רק למי שהגיע לגיל 18 עד 2017). בני המשפחה הגיעו עצמאית לסיכום עם משפחה מאבו קרינאת, שגם לה קרקע מיועדת לפיתוח בכפר, עם עתודות מספיקות לרכישת מגרשים בהמשך, אך המדינה אינה מוכנה לשמוע. כך הגענו לנקודה הנוכחית.
המו”מ של משפחת אלע’נאמי עם הרשויות תקוע עוד יותר, ובעוד בני אבו הלייל נדרשים לוותר על כ-400 דונם בבעלותם, מאלע’נאמי מצופה לוותר על כ-3,000 דונמים בתביעות, כך שהמגרשים המובטחים אינם פריבילגיה אלא פיצוי קטן על נישול גדול.
גלריית צילומים מאם מתנאן: https://did.li/6pDIw
עדכוני המועצה לכפרים
https://chat.whatsapp.com/CYd7eUTrVaU9f75yzKSxx2
