כלכלני ה-OECD מדגישים את הצורך בנקיטת מדיניות פיסקלית מאוזנת, נוכח גידול בהוצאות הביטחון והאתגר של סגירת פערי תשתיות והיערכות לצמיחה דמוגרפית. כמו כן, ניתנת המלצה להמשיך בקידום רפורמות מבניות וליברליזציה בשוק המוצרים והשירותים.
לקראת פרסום הדוח הדו שנתי של הארגון הכלכלי הבינלאומי נערכה היום בבוקר פגישה בלשכת שר האוצר סמוטריץ’ עם מנכ”ל הארגון מתאיס קורמן ובכירים במשרדי האוצר והארגון הבינלאומי שהגיעו במיוחד לארץ מפאריס.
נתוני הדוח כוללים ביקורת על מדיניות הממשלה בתחומים רבים. הדוח מתייחס ליוקר המחיה הגבוה, מתייחס למחירי הדיור ולמחסור בעובדים. ביקורת חריפה מתיחסת לשילוב חרדים בעבודה והמימון שניתן להם על ידי הממשלה. הדוח מתיחס לאפליה במעונות יום ברשויות הערביות ולפערים בהשקעה בחינוך העברי והערבי.
משרד האוצר בחר להציג באופן חיובי את המלצות הארגון הכלכלי הבינלאומי ופירסמו הודעה לעתונות לפיה :”דו”ח הדו-שנתי מציין לחיוב את חוסן הכלכלה הישראלית, שהפגינה עמידות בפני זעזועים כלכליים, לרבות השפעות מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר והמלחמה שלאחריה. זאת, בזכות נתוני פתיחה פיסקליים יציבים, ניהול מוניטרי אחראי ושיעורי תעסוקה גבוהים.”
בהתבוננות לעתיד, כלכלני ה-OECD מעריכים כי הצמיחה הכלכלית בישראל צפויה לעלות ולעמוד על 3.4% בשנת 2025 ו-5.5% בשנת 2026. עם זאת, הארגון מדגיש את הצורך בנקיטת מדיניות פיסקלית מאוזנת, נוכח גידול בהוצאות הביטחון והאתגר של סגירת פערי תשתיות והיערכות לצמיחה דמוגרפית. כמו כן, ניתנת המלצה להמשיך בקידום רפורמות מבניות וליברליזציה בשוק המוצרים והשירותים.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ’:, בחר לשווק את הדו”ח באופן חיובי והתעלם מהביקורת שנכללה בו: “הדו”ח של ה-OECD הוא עדות לחוסן הכלכלה הישראלית ולעבודה הקשה שנעשתה בשנים האחרונות. הוא מציב בפנינו אתגרים משמעותיים אך גם הזדמנויות לצמיחה ולהתקדמות. נמשיך לפעול בשיתוף פעולה עם הארגון כדי להבטיח את יציבות המשק ולקדם רפורמות שייטיבו עם אזרחי ישראל”.
ישראל הצטרפה לארגון הכלכלי, שיושב בפאריס, וחברים בו כשלושים מדינות שנחשבות לכלכלות מערביות וחזקות. הארגון מפרסם מדי שנה דוחות על מצב הכלכלה העולמית, וכלכלת המדינות החברות בארגון
הארגון מבקר את המחסור במעונות יום בחברה הערבית וקורא לממשלה להשקיע במערכת החינוך כדי לאפשר לנשים ערביות להשתלב בשוק העבודה.
Lack of childcare, particularly in Arab-Israeli municipalities, complicates labour-market participation for Arab-Israeli women. Previous reductions in childcare costs in Israel have raised employment rates among mothers of young children (OECD, 2023). The six-day length of the school week implies long school holidays, which in turn mean that schools are closed on many business days.
This increases the burden of childcare for parents of school-age children, a burden that typically falls on mothers, who may consequently move into part-time, flexible or less-demanding jobs (OECD, 2023).
Besides suggesting benefits from reforming the school week, this situation underscores the benefits of expanding, and facilitating access to, childcare. As recommended in the previous Survey, a range of reforms are available to increase participation among women and across population groups.
הדוח גם מתיחס לפערים בהשקעה בחינוך שעושה הממשלה
The reason is that large differences currently separate average educational outcomes across population groups (Figure 1.5 Panel A). These in turn reflect discrepancies in funding between Arab and Hebrew education streams.
בדוח התייחסו לנושא השתתפות הגברים החרדים בשוק העבודה ולהלן ציטוטים ממנו:
A source of long-standing unrealised potential for the Israeli economy is the weak labour-market attachment that characterises large population groups. Many Haredi (ultra-orthodox) men and Arab-Israeli women stay out of employment (Figure 1.3). Part-time work is prevalent among Haredi women (Figure 1.3).
This situation to some extent reflects cultural choices, such as many Haredi men opting for long religious studies in yeshivas.
Alongside cultural factors, public policy settings are influencing women’s and men’s decisions to seek work or not. They include subsidies for yeshiva students, whose recipients are considered as employed for the purposes of eligibility to childcare support that is conditional on both parents working (Betz and Krill,
2019).
employment rates among mothers of young children (OECD, 2023). The six-day length of the school week implies long school holidays, which in turn mean that schools are closed on many business days.
This increases the burden of childcare for parents of school-age children, a burden that typically falls on mothers, who may consequently move into part-time, flexible or less-demanding jobs.
Demographic trends mean key determinants of Israel’s growth trajectory in future decades will be the share of Haredim in employment (Box 1.1) and the productivity levels of the jobs they take. Economic benefits of greater Haredi labour-market inclusion would include both individual and social benefits, helping to overcome a currently high poverty rate of 39.5% (Ben-David, 2024). To achieve progress towards
higher participation as well as higher productivity levels and wages, with potentially large long-term growth benefits (Box 1.3), policy reforms are required in the areas of work incentives and education.
קישור לפרסום של הארגון
file:///C:/Users/Admin/Downloads/d6dd02bc-en.pdf
קרדיט: לע”מ/שלומי אמסלם
