Search
Close this search box.

עם תקווה לעתיד של דו-קיום שקט

מאז הטרגדיה של 7 באוקטובר, רמת הזנופוביה בקרב דוברי הרוסית בישראל עלתה לשיאים חדשים. אני שומע לעיתים קרובות משפטים כמו: “אני מפחד/ת להיבדק אצל רופא ערבי”, או “כל הפלסטינים שונאים אותנו”. בינתיים, ברשת מופצות שמועות מפחידות, כמו זו שטוענת שמשפחה ערבית תכננה “לחתוך יהודים כמו אבטיח”.

https://www.facebook.com/share/p/1AM9Me7LiW

לכן היה חשוב במיוחד — ומרגש — להשתתף בסיור עיתונאים שאורגן על ידי מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל, במסגרת פרויקט “סוותנא” (הקול שלנו):

https://www.mossawa.org/eng

המטרה הייתה להבין טוב יותר את המגזר הערבי בחברה הישראלית-פלסטינית.

נפגשנו עם ראשי ערים, חקלאים ויצרני גבינות. קיבל את פנינו נשיא מכללת אל-קאסמי. בכל מקום התקבלנו בחום, באירוח לבבי, ושמענו סיפורים על המציאות של החיים הפלסטיניים — גם בתוך ישראל וגם באזור C.

דיברנו גם על נושאים קשים, שלעתים נחשבים לטאבו בחברה הישראלית:

– תת-תקצוב כרוני של המגזר הערבי,

– היעדר שירותים סוציאליים באזור C, שנמצא בשליטה צבאית ומנהלית מלאה של ישראל,

– הקושי של פלסטינים להשיג היתרי עבודה,

– והחומה המפרידה שחצתה משפחות לשניים וגרמה לאנשים לעבור מחסומים כדי לבקר את קרוביהם.

והמסר המרכזי ששמענו שוב ושוב מכל מי שפגשנו: הרצון לחיות בשלום. בלי פחד. בלי שנאה. עם תקווה לעתיד של דו-קיום שקט.

מאת: מיכאיל סאפונוב, כותב בלוג Null and Void

קרדיט צילום: מיכאיל סאפונוב

https://www.facebook.com/share/p/1EWh9qG1yT/?mibextid=wwXIfr

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *