ב-4 באוגוסט 2025, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הודיע על החלטתו לבצע כיבוש מלא של רצועת עזה, כולל האזורים שבהם מוחזקים לפי ההערכות בני ערובה ישראלים. כך דיווחו כלי תקשורת מובילים בישראל ובעולם, בהם אל-ג’זירה, הוושינגטון פוסט ו-Ynet.
ההחלטה מהווה את שיאו של מסע צבאי שנמשך חודשים, שבמהלכו כבר השתלט צה”ל על כ-75% משטח הרצועה. התוכנית החדשה כוללת הרחבת הלחימה ל-25% הנותרים, לרבות אזורים צפופי אוכלוסין ומנהרות תת-קרקעיות, שבהן עלולים להימצא חלק מהחטופים שנחטפו באוקטובר 2023 במהלך מתקפת חמאס על דרום ישראל.
לחץ על המטכ”ל ומחאת משפחות החטופים
לפי הדלפות ממעגלי השלטון בישראל, הקבינט הביטחוני מפולג, והרמטכ”ל, רב-אלוף אייל זמיר, קיבל לפי הדיווחים אולטימטום: או שיתמוך בתוכנית נתניהו – או שיתפטר.
גל של זעם ציבורי פרץ בעקבות החשש שהפלישה תסכן את חייהם של החטופים שנותרו בעזה. ארגון “פורום משפחות החטופים” כינה את המהלך “רשלנות פלילית” והכריז על הפגנה המונית מול מעון ראש הממשלה בירושלים.
“הם הבטיחו לנו את השבת היקרים שלנו, לא את הקרבתם על מזבח המשחקים הפוליטיים. ההחלטה הזו היא גזר דין מוות” — אמרה אחת המפגינות, אם לחייל בן 19 שמוחזק בעזה.
תגובת העולם הערבי והבינלאומי: דאגה וגינויים
בעולם הערבי, ההחלטה עוררה ביקורת חריפה ודאגה גוברת. משרד החוץ הירדני כינה את הצעדים של ישראל “הפרה חמורה של המשפט הבינלאומי ואמנת ז’נבה”, והדגיש כי אין מדובר בהגנה עצמית, אלא בכיבוש ובעונש קולקטיבי לאוכלוסייה אזרחית.
הרשות הפלסטינית פרסמה הצהרה בה הגדירה את התוכנית כ”הכרזת מלחמה כוללת על העם הפלסטיני”. ברמאללה נערכו הפגנות המוניות של סולידריות עם תושבי עזה, שכללו קריאות להתערבות בינלאומית מיידית.
ברשתות החברתיות הערביות עלו לראש רשימות הטרנדים ההאשטגים #غزة_تحت_الاحتلال (עזה תחת כיבוש) ו-#أنقذوا_الأسرى (הצילו את השבויים), כשיקוף של כאב על גורל האזרחים בעזה ודאגה לגורל השבויים — ישראלים ופלסטינים כאחד.
קריסה הומניטרית
על פי הערכות האו”ם וארגונים בינלאומיים, המצב ההומניטרי בעזה הוא קטסטרופלי. למעלה מ-2.2 מיליון איש זקוקים לסיוע מיידי. מאות אלפים מצויים על סף רעב. מעל ל-80% מהתשתיות נהרסו, מים וחשמל זמינים רק לסירוגין, ובתי החולים פועלים ללא תרופות ובתפוסה מלאה.
ארגון “רופאים ללא גבולות” פרסם דוח בו נכתב כי “מערכות קיום בסיסיות קרסו לחלוטין”. לפי הדוח, תמותת ילדים כתוצאה מהתייבשות וזיהומים שילשה את עצמה בחודש האחרון.
לאן ישראל הולכת?
החלטתו של נתניהו מהווה צעד נוסף באסטרטגיית הלחץ והבידוד על חמאס, אך מעלה יותר ויותר שאלות על מניעיו הפוליטיים, על רקע שפל חסר תקדים בסקרים והמשך משפטו באשמת שחיתות.
גם בתוך ישראל, תומכים בקו הניצי הביעו ספקות: מהו היעד האסטרטגי של כיבוש מלא? מי ישלוט בעזה לאחר נפילת חמאס? מה המחיר — בחיים, במשאבים, בלגיטימציה?
ההכרזה על כיבוש מלא עלולה להפוך לנקודת מפנה בסכסוך ארוך השנים — אך במקום תשובות, היא הביאה עמה גל חדש של פחד, דאגה ואי יציבות פוליטית — הן בישראל והן בעולם הערבי.
בעוד חלק מהציבור דורש את שחרור החטופים וניצחון בכל מחיר, אחרים שואלים את השאלה החשובה מכול: מי ינצח, אם כולם יפסידו?
צילום: דובר צה”ל
