מאחורי הקלעים של הבחירות בחיפה

מאז אירועי יום כיפור בעכו בשנת 2008, ברור כי המתנחלים סימנו את הערים המעורבות כאחת מנקודות החולשה של החיים המשותפים בין יהודים ופלסטינים בכלל, ובתוך גבולות הקו הירוק בפרט. מאז הם הקימו גרעינים תורניים כמעט בכל הערים המעורבות ושלחו משפחות מתנחלים ללוד, לעכו, לחיפה, לרמלה ואפילו ליפו. הניסיון לפסול את האזרחים הערבים פלסטינים החל כבר בשנת 1994, בעקבות אישור הסכמי אוסלו בידי ממשלת יצחק רבין, בתמיכת נבחרי הציבור הערבי.

לאט לאט עיכלו מנהיגי המתנחלים כי אזרחי ישראל הפלסטינים מעניקים רוב למחנה האופוזיציה. גם תמיכת מוחמד ברכה ועזמי בשארה בנסיגה מעזה, שיזם אריק שרון, חידדה את התפקיד שיכולים למלא האזרחים הערבים פלסטינים אם ימשיכו להצביע בבחירות.
כחלק מהחלשת המפלגות והציבור הפלסטיני הימין הגיש עשרות הצעות חוק, ביקש לפסול מפלגות ומועמדים כמעט בכל מערכת בחירות לכנסת. במאי 2021 , מיד לאחר שנתניהו הפסיד בבחירות, יזמו הגרעינים התורניים בגיבוי המשטרה אירועי אלימות בערים המעורבות. הגרעינים התורניים, גייסו לצידם אוטובוסים של נערי גבעות שהגיעו לתקוף את הערבים שחיים בחיפה, לוד, עכו ויפו. 

לקראת הבחירות המוניצפאליות מנסים הגרעינים התורניים ביחד עם מפלגת עוצמה יהודית להפוך לשחקן פוליטי לגיטימי אפילו בעיר חיפה. בשבוע האחרון העניק איתמר בן גביר חסות פוליטית ל”חיפה ציונית” בראשות יואב רמתי. 

בלוד המאבק בין הוותיקים לגרעינים התורניים קשה. ראש העיר לוד יאיר רביבו מינה מאות מאנשי הגרעינים התורניים בתפקידים שונים בעירייה. באירועי מאי נרצח אזרח ערבי ועשרות צעירים נעצרו ונשפטו. אנשי הגרעינים התורניים שתקפו בתים של אזרחים ערבים נעלמו ולא נעצרו או נשפטו. ערביי לוד נדחפו למרחץ דמים בין ארגוני הפשע. אלמונים ירו לעבר בתיהם של מועמדים ערבים למועצת העיר, ובולודזרים נשלחו להרוס בתים ללא היתר של פעילים פוליטיים ערבים. לאחרונה בישר ראש העיר כי הוא הביא ללשכתו שתי ארגוני פשיעה שנלחמו אחת בשניה וערך ביניהם “סולחה”. רביבו מתברר מנסה לקבל תמיכה אפילו מחלק מערביי לוד שהסתבכו ביניהם ועם החוק.

הדמוגרפיה החפאית

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס) נכון לסוף מאי 2023 (אומדן), מתגוררים בחיפה 292,105 תושבים (מקום 3 בדירוג רשויות מקומיות בישראל. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י”ב בשנת ה’תשפ”א (2020-‏2021) היה 76.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 9,651 ש”ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש”ח).
חיפה התאפיינה בקצב גידול אוכלוסייה שלילי בעשור הראשון. מגמה זו נבעה משילוב בין מאזן הגירה שלילי וריבוי טבעי נמוך. במהלך 2006 כדוגמה עזבו את העיר כ-2,000 מתושביה, ונולדו רק 890‏ תינוקות. 

עם זאת בעשור השלישי של המאה ה-21 חזרה אוכלוסיית העיר לצמוח גם כתוצאה מקליטת הפליטים מאוקראינה בישראל ב-2022 מה שגרם לחיפה לצמוח בקצב גידול שנתי גבוה במיוחד של 2.4% ולהגיע ל-295,000 תושבים. חיפה קלטה את החלק היחסי הגדול ביותר, מבין הערים הגדולות בישראל, של ההגירה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90.  יוצאי חבר המדינות מהווים 24.5% (רבע) מאוכלוסיית חיפה, והם מתרכזים בשכונת יזרעאליה שבנווה שאנן, בקריית אליעזר במערב העיר, ברובע הדר הכרמל, בקריית חיים המערבית ובשכונות נוספות.

בתל-עמל, הסמוכה לחליסה, מהווים יוצאי חבר המדינות 60% מהתושבים, ובחלקים של הדר הכרמל השיעור דומה. בהדר אלה הן יותר משפחות צעירות, כאשר בתל-עמל ובמזרח-העיר יותר קשישים. ההגירה הרוסית שינתה את פניה של העיר במרוצת שני העשורים. רבים מהשלטים והפרסומים העירוניים והממשלתיים, כמו גם אלה של העסקים הפרטיים ברחבי העיר, נכתבים כיום בשפה הרוסית לצד עברית.

נכון ל-2020, מתגוררים בחיפה 33,694 ערבים (כ-12% מאוכלוסייתה), מחציתם מוסלמים ומחציתם נוצרים. המוסלמים רובם סונים ומקצתם אחמדים, והנוצרים מתחלקים בין יוונים-אורתודוקסים, יוונים-קתולים, רומים-קתולים, מרונים-קתולים, ארמנים-קתולים ופרוטסטנטים. עם זאת, ככלל, יחסם לחיים של תושבי חיפה הערבים הוא חילוני, הן נוצרים והן מוסלמים.

תושביה הערביים של חיפה מתרכזים בשכונות העיר התחתית בעיקר: ואדי ניסנאס והמושבה הגרמנית במערב (נוצרים), וחליסה במזרח (מוסלמים). המסגד הגדול של חיפה, מסגד איסתיקלאל (“העצמאות”), נמצא בכיכר פייסל שבמרכז העיר.

קבוצה מובחנת נוספת בנופה של העיר, גם אם אינה מאפיינת או בולטת, הם הדתיים. הדתיים בחיפה מובחנים לפי תתי-קבוצות: החרדים, על הזרם החסידי והליטאי, מרוכזים במזרחו של רובע הדר, שם עומד בית הכנסת הגדול של חיפה שסביבו מצויים קטעי הרחובות היחידים – מלבד בקריית שמואל – שנסגרים לתנועת כלי רכב בשבתות. עם זאת החרדים מסמנים מגמה של יציאה מתחומי שכונתם וזוגות-צעירים רבים עוברים לגור בנווה שאנן הוותיקה. 

הדתיים-הלאומיים היא הקבוצה השנייה בגודלה והיא המאפיינת ביותר את קריית שמואל שבצפון-מזרח העיר. משפחות דתיות-לאומיות מבוססות גרות באחוזת שמואל, בעיקר בחלקה הדרומי. בחיפה קיימות גם קהילות של התנועה ליהדות מתקדמת (התנועה הרפורמית).

אתיופים התחילו את דרכם בחיפה באתר-קרוואנים שהוקם בדרום-מערב העיר כחלק מפעולות הקליטה שנלוו למבצע שלמה. יהודי אתיופיה שהגיעו לעיר – בעיקר במבצע ולאחריו – מונים כיום כ-4,000 איש והם מתגוררים בעיקר במזרח העיר.

בחיפה אחוז הגמלאים הוא כ-18% מכלל תושבי העיר (כ־48,000 איש), והעיר היא העיר בעלת אחוז הגמלאים השני הגבוה בישראל נכון לשנת 2010 (אחרי בת ים). עיריית חיפה, באמצעות תאגיד מיל”ב – מועדוני הגמלאים, יוזמת ומארגנת פעילות ענפה של תרבות פנאי ורווחה לגמלאים.

הסובלנות ההדדית והיעדרם של חיכוכים בין האוכלוסייה הדתית לאוכלוסייה הכללית הם ממאפייני ה”דו-קיום”, שאחד מביטוייו הוא העובדה שבחיפה פועלים משחר ימי המדינה קווי אוטובוס סדירים של חברת “אגד” בשבתות ובחגים, מבלי שקווים אלה יעברו בשכונות הדתיות.

ראשות העיר חיפה

ראש העיר הנוכחית עינת קליש רותם הצליחה להסתבך כמעט עם כל שותפיה הפוליטיים כבר בתחילת הקדנציה. העיריה שותקה וקבלת ההחלטות עברה לאופוזיציה שהשתלטה על וועדת הכספים. שתי חברות אופוזיציה, סופי נקש ושרית גולן שטיינברג, החלו לנהל את ישיבות וועדת הכספים ולהחליט על הובלת פרויקטים או הקפאתם. כל מה שרצתה לעשות קליש נתקע אצלם בוועדת הכספים. והנה לקראת הבחירות לראשות העיר אפילו יונה יהב, שהתרסק בבחירות הקודמות וגילו נושק לתשעים נראה מוביל לעומת קליש.

יהב ששלט בעיר כמעט 15 שנה איבד את אימון החיפאים לאחר שהחל להתנהג בהתנשאות. הסובבים אותו החלו לחלק את העוגה העירונית והתושבים החליטו להדיח אותו. עתה הוא השיק קמפין ומגייס סביבו את תומכיו הוותיקים שחשו שהורחקו ממערך קבלת ההחלטות העירוני. לקראת הבחירות כבר הודיעו לפחות עשרה מועמדים על התמודדות לראשות העיר. במידה וכולם ימשיכו עד לבחירות צפוי סיבוב שני. רוב המועמדים מנסים למקם את עצמם במרכז המפה הפוליטי, אך התנהלותם לאחר הבחירות תהיה קשורה לסוג הקואליציה שהם יצטרכו לאחר הבחירות:

• ד”ר עינת קליש רותם
• עו”ד יונה יהב
• אביהו האן
• עו”ד יעקב בורובסקי
• צביקה ברבי
• עו”ד שרית גולן שטיינברג
• קיריל קארטניק
• לזר קפלון
• ניר שובר
• עו”ד דוד עציוני

הקול הרוסי

הקול הרוסי בחיפה חזק אך מפוזר. כמעט רבע מהמצביעים החיפאים הם ממוצא רוסי. רובם הגיעו בשנות התשעים אך עשרות אלפים עברו לעיר בעקבות המלחמה בין אוקראניה ורוסיה. הקונסוליה הרוסית ברחוב הפרסים נחשבת לאחד המוקדים העמוסים. בחופי הים בחיפה שומעים רוסית בכל מקום. חנויות ספרים, סופרים, משרדי תיווך ואפילו שירותי רפואה הוקמו בשפה הרוסית.

ומה לגבי ההשפעה הפוליטית ?
המדען הראשי במשרד העלייה והקליטה, פרופסור זאב חנין, פרסם בשנת 2017 את תוצאות המחקר “ערים רוסיות שלשראל”, בו קבע כי החל משנת 2013 כי השם הטוב לגל העלייה האחרונה היא חיפה. זה אישר את מעמדה של חיפה כ”בירה הרוסית. לפי הערכות שונות, בחיפה כמעט רבע מהתושבים הם ישראלים דוברי רוסית מתוך כ-300 אלף מאוכלוסיית העיר. הקול של ”הרחוב הרוסי” יכול לשנות באופן משמעותי את מהלך הבחירות.

חיפה ביתנו מפלגת “ישראל ביתנו” בראשות אביגדור ליברמן, זכתה בכ-8% מקולות הבוחרים החיפאיים. מדובר בכפי שניים משיעור ההצבעה הארצי לישראל ביתנו.

הרוב המוחץ של דוברי הרוסית מצביעים למפלגות הימין והימין הקיצוני. חלק מהמקורות טוענים כי עד 70% מהישראלים הצברים יודעים בדיוק למי הם יצביעו. בקרב דוברי הרוסית 30-40% והם בדרך כלל משתתפים בבחירות. השאר נעשים בין מפלגות שמאל כמו העבודה או המועמדים שבהם היא תומכת.

ובכן, נכון להיום – בחיפה יש שני מועמדים דוברי רוסית. חבר המועצה ממפלגת “ישראל ביתנו” לזר קפלון וקיריל קרטניק העוזר לשעבר של המועמד לראשות העיר בבחירות האחרונות. שניהם ילידים אוקראינה. שניהם הגיעו לישראל עם ההגירה הגדולה בשנות ה-90. וכל אחד מהם טוען לייצוג ה”רחוב רוסי”, מדבר על “תקרת זכוכית” לדוברי רוסית ועל אפליה נגד “רוסים” ברמה המקומית.

קיריל קרטניק הוא חבר מועצת העיר משנת 2021, עזר בעבר למועמד הנוכחי לראשות העיר דוד עציוני. היום הם הפכו מחברים לנשק ליריבים אמיתיים במירוץ הקרוב. מייצג את רשימת “אני-היי-פו”. מתנגד למועצת השינוי ומבקר את השחיתות בלשכת ראש העירייה.

“אני מכיר את המערך מבית ומכיר את כל עובדי העירייה,- מצהיר קרטניק.- התקציבים בקופת העיר גדולים, אבל ההנהלה חלשה מאוד ומוציאה את כספי בצורה לא יעילה. הידעתם ש-42% מתקציב העירייה מושקעים על שכר עובדי העירייה? עם זאת, שליש מהם לא מחיפה”.

קארטניק מתנגד באופן פעיל “לתוקפנות הרוסית באוקראינה”. במרץ השנה הוא הציע לשנות את שם הרחוב שבו שוכנת הקונסוליה הרוסית על שם נשיא אוקראינה זלנסקי. זה גרם לתגובה בינלאומית מעורבת. באפריל שלח קרטניק מכתב לראש עיריית חיפה קאליש, לסגן ראש העיר ולמועצת העיר במחאה על השתתפותם של ספורטאים מרוסיה ומבלארוס בטורניר הסמבו הבינלאומי שנערך בחיפה.

לזר קפלון עומד בראש רשימת “דה, חיפה”. חבר מועצת העיר חיפה כיום, סגן ראש העיר לשעבר, יו”ר הרשות לשילוב עיריית חיפה. נבחר פעמיים כחבר מועצת העיר חיפה למשך 10 שנים בסך הכל (2003-2008 ו-2018-2023) ממפלגת ביתנו ישראל. במסגרת קדנציות סגן שימש כחבר בוועדות כספיות, בוועדות משנה לבנייה, יו”ר הוועדה לסיוע כספי לעמותות ועמד בראש ועדת הספורט. יו”ר הרשות לשילוב עיר חיפה, מנהל אתוס, החברה לפיתוח תרבות חיפה.

“למרות שמספר רב של עולים חדשים מגיעים לחיפה”, אומר קפלון, “הצעירים ממשיכים לעזוב את העיר, מלאי הדירות נהרס, והרחובות מסוכנים ומלוכלכים. צעירים נמשכים לעיר שבה יש דיור בר השגה, תשתיות מפותחות, פנאי ומקומות עבודה”.

הוא פונה לעולים חדשים ולגמלאים. התוכנית שלה מורכבת כולה מההבטחות והיעדים הכי פופוליסטים, החל מאיסוף אשפה ושיפורי חניה ועד הריסת מבנים ישנים, הנחות בארנונה ועד זכויות נשים ובניית שכונות חדשות.

מי עוד מבין ה”רוסים” מנסה להתמודד לתפקיד חבר מועצת העיר כדי לעלות לבמת התיאטרון הפוליטי פרובינציאלי של חיפה?

עורכת דין מרינה ברנובסקאיה ברשימת “הירוקים” אביחי האן.
פעילת הציבור אוליקה נברוטסקיה ברשימת “חיים בחיפה” של עינת קליש.
ברשימת “חיפה ביתנו” מתפקדת המפלגה טטיאנה ג’ון והספורטאי ארטם חרצ’נקו. ברשימת “דא, חיפה” של קפלון: פעילת הציבור ולריה מאיר, איש העסקים רומן באשה, אלופת העולם בקיקבוקסינג יוליה סצ’קובה, עורכת הדין ריטה חייקינה.

הקול הערבי

אחוז המצביעים הערבים בעיר מהווה רק כ 12% מהמצביעים.
בבחירות האחרונות לכנסת הצביעו פחות מחצי מהמצביעים הערבים. “חד”ש תע”ל” קיבלה כ-6% מהקולות, ומפלגת “רע”ם” בראשות מנסור עבאס קיבלה כ-0.8% מהקולות. בבחירות הקודמות לכנסת, שתי הרשימות הללו התמודדו במשותף וגרפו יחדיו כ-7% מקולות החיפאים. במערכת הבחירות האחרונות לעירייה הקול הערבי התפצל בין רשימת חד”ש שקיבלה שני מנדטים ורשימות “בל”ד” ו “חיפאני” שלא עברו את אחוז החסימה.

שני חברי מועצת העיר הערבים, מטעם חד”ש, רגא זעאתרה ושהירה שלבי הצטרפו לקואליציה לאחר הבחירות. חד”ש תמכה רשמית במועמדות של יונה יהב. קליש צירפה אותם באיחור לקואליציה שלה, והעניקה לשהירה שלבי את חצי קדנציה של סגנות ראשות העיר. לאחר התפרקות הקואליציה שלבי פוטרה מתפקיד סגנית ראש העיר וחד”ש שיתפה פעולה לסירוגין עם הקואליציה והאופוזיציה. זעאתרה התפטר ממועצת העיר ועבר למצריים. לאחרונה הודיע שהוא מתכוון לחזור ולהתמודד שוב מטעם חד”ש על מקום במועצת העיר. הוא הצהיר שהוא מקווה להביא ארבעה מנדטים.

התנהלות ראש העיר באירועי מאי 2021 גרמו לרוב תושבי העיר הערבים להתאכזב מהתנהלות קליש. אלא שרבים כעסו בעבר גם על התנהלות יונה יהב שקרא למנוע הפגנות של אזרחים ערבים בחיפה. בבל”ד מסתמן מאבק קשה לקראת הבחירות המוניצפאליות. ופעילים עצמאיים מבקשים להתמודד בבחירות.

שמו של דובר העיריה הערבי פאכר ביאדסי הועלה כמועמד ברשימה שזעאתרה מתכנן להוביל. בכל מקרה צפוי שיעור הצבעה נמוך בקרב ערביי חיפה, שחשים שהעירייה לא מעניקה להם שירותים כמעט בכל תחומי החיים. העובדה שחלק גדול מערביי חיפה מגיע ממעמד הביניים גורם להם להתנתק משירותי העיריה ולהתעלם מהבחירות. 

חיפה האדומה

חיפה האדומה כנראה כבר לא אדומה. מרצ התפרקה והנציג שלה בעירייה שוהה בחו”ל. מפלגת העבודה, שמטעמה מכהנת חברת הכנסת נעמה לזימי, שגם היתה חברת מועצת העיר, לא מתכננת להתמודד בבחירות לעירייה. למרות התפרקות המפלגות, אנשי האופוזיציה לממשלה פעילים מאוד במאבק נגד ההפיכה המשטרית. עשרות אלפים יוצאים להפגין כמעט כל שבת ובשבועות האחרונים הם חוסמים את קרית הממשלה. במחאה החיפאית אף פועלת קבוצה שהולכת וגודלת שרובה יהודים שמובילה את “הגוש נגד הכיבוש” . בשלב זה קשה למצוא להם בית פוליטי. מפקד משטרת חיפה מתנכל לאנשי הגוש שנושאים את הדגל הפלסטיני כמעט כל שבוע.

 בחיפה החל לפעול תא של פעילי הארגון הפוליטי “עומדים ביחד” אנשיו כבר הודיעו שהם מתכננים להתמודד לבחירות למועצת העיר. בחד”ש לא מרוצים מהתנהלות “עומדים ביחד” שרבים מהם נמנו על אנשי חד”ש בעבר, ורואים בהם איום. במידה ומרצ ומפלגת העבודה אכן לא יתמודדו לבחירות יש סיכוי שעומדים ביחד יעברו את אחוז החסימה.

הקול החרדי

למרות שהקול החרדי לא מהווה יותר מ 6% מקולות החיפאים לא מונעת מהם לזכות בעמדות כוח. אגודת ישראל שמייצגת את הציבור החרדי החסידי ודגל לתושב שמייצגת את החרדים הליטאים משתפת פעולה עם ש”ס שמייצגת את הציבור החרדי הספרדי. בשלב זה הסיעות החרדיות לא מציגות עמדות קיצוניות בנושא תחבורה ציבורית ופתיחת עסקים בשבת. אך ככל שהליכוד והימין הקיצוני יתחזקו גם הם יתחילו להציב תנאים לתמיכתם בקואליציה העתידית של ראש העיר שייבחר. 

הימין הקיצוני

הימין הקיצוני מנסה לאתגר אפילו את הליכוד מימין. חברי העיריה יואב רמתי מהבית היהודי מנהל משא ומתן להתמודד בבחירות מטעם רשימת הציונות הדתית ביחד עם יוסי הניג. הימין הקיצוני קיבל בבחירות לכנסת בחיפה  הציונות הדתית התחזקה משמעותית וזכתה לכ-6% מקולות החיפאים, בעוד שבבחירות לכנסת ה-24 זכתה רק בכ-3% מקולותיהם. 

בן גביר והליכוד סימנו את חיפה כיעד

דווקא המפלגה שזכתה בתמיכה משמעותית בבחירות האחרונות לכנסת ה-25 “יש עתיד” בראשות יאיר לפיד, עדיין לא יצאה לקמפין. “יש עתיד” שזכתה בכ -26% מהקולות אמורה היתה להוביל את הבחירות לעירייה. התמיכה ביש עתיד מהווה שינוי מגמה בהשוואה לבחירות לכנסת ה-24, בהן המפלגה המובילה בקרב המצביעים החיפאים הייתה “הליכוד” בראשות בנימין נתניהו. הליכוד ירד למקום השני בקלפיות בחיפה, וזכה בכ-20% מהקולות. למקום השלישי בחיפה הגיעה מפלגת “המחנה הממלכתי” בראשות בני גנץ עם כ-10% מהקולות. מדובר בהתחזקות בהשוואה לבחירות הקודמות, שם הגיעה המפלגה למקום הרביעי בקרב המצביעים החיפאיים. הליכוד ובן גביר מסמנים את חיפה כמטרה. הם כבר השיקו את הקמפינים שלהם. כל שאר המפלגות הארציות עדיין מדשדשות ורק החלו להתארגן, וזה עלול לסכן את עתיד העיר.