מנכ”ל התאגיד: בלי שידור ציבורי אין חדשות נטולות אינטרסים ועצמאיות. בלי שידור ציבורי לא ניתן לשדר לאזרחים המתקשים בהבנת עברית ולבני מיעוטים שונים המרכיבים את החברה בישראל וצריכים להיות ולהרגיש חלק ממנה”
מאז נכנס לתפקיד, הכריז שר התקשורת שלמה קרעי מלחמה נגד תאגיד השידור הציבורי הידוע בשם “כאן”, שמשדר גם בערבית כ-“מכאן”.
רבים מן היוצרים והעובדים של התאגיד, ארגנו בשבועיים האחרונים הפגנות מחאה נגד השר וכוונותיו אשר נוטרות טינה לשידור הציבורי, להם הצטרפו גם עשרות עיתונאים מארגוני תקשורת אחרים, וארגוני העיתונאים השונים, כאות תמיכה במאבקם.
אין זו הפעם הראשונה שמנסה שר התקשורת מכריז מלחמת חורמה על השידור הציבורי, שכן, לפני מספר שנים פעל ראש הממשלה בנימין נתניהו, בתפקידו כשר התקשורת, לסגירת רשות השידור, שקדמה לתאגיד, ובעקבות יוזמתו לסגירת מה שקרא לו דאז “חבורה של דינוזאורים” הוקם התאגיד שהחל לפעול ב-2015, במתכונתו שאנו מכירים כיום.
בראיון אמר קרעי שהוא רוצה לקצץ את תקציב התאגיד בחצי לפחות “”אני רוצה לפתוח פיות, לא לסתום פיות. במקום לשים 400 מיליון שקל בתאגיד וכל היתר לא יכולים לעשות – אנחנו נמנף את זה. החזון שלי הוא שאין שידור ציבורי בישראל. אני רוצה שכתבים ירצו את הציבור. כאשר אני אסגור את הרשות השנייה, נסגור את מועצת הכבלים והלוויין. צריך להסיר מגבלות תוכן. להסיר חסמים, להסיר רגולציה”.
באסיפת החירום שקיימו עיתונאי ועובדי התאגיד השבוע, אמר מנכ״ל תאגיד השידור, גולן יוכפז: “סקר שנערך לאחרונה מראה ששבעים אחוזים רוצים שנמשיך לפעול. יש גם זווית חיובית, מרגשת, בטלטלה שאנחנו עוברים בשבועות האחרונים – הגיבוי שאנחנו מקבלים מחברינו לתעשיית הטלוויזיה והעיתונות כמעט מקיר לקיר: יוצרים, מפיקים, אומנים, מוסיקאים, כותבים, אנשי בימה, אנשי תעשיית הטלוויזיה והקולנוע – שותפינו האמיתיים, והשותפים לגורלנו”.
התמיכה לה זכה התאגיד בשבועות האחרונים הנה מקרה נדיר של תמיכה בשידור הציבורי, רבים מעידים כי התוכן שמפיק התאגיד נחשב לאיכותי, מעניין, ובועט. ותומך ביצירה המקומית.
באספת החירום הראשונה של התאגיד, הוסיף גיל עומר, יו”ר כאן: “בלי שידור ציבורי אין חדשות נטולות אינטרסים ועצמאיות. חדשות שמוכתבות מלמעלה – על ידי מי שאינם בעלי מקצוע, בעלי הון או פוליטיקאים – פוגעות בראש ובראשונה בחוסנה של החברה; בלי שידור ציבורי יש גם פגיעה אנושה בתרבות, ביצירה הישראלית וביוצרים; בלי שידור ציבורי לא ניתן לשדר לאזרחים המתקשים בהבנת עברית ולבני מיעוטים שונים המרכיבים את החברה בישראל וצריכים להיות ולהרגיש חלק ממנה. בלי שידור ציבורי אין הנגשה ראויה לבעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים; אין שידור איכותי לילדים ונוער. בלי שידור ציבורי נפגע אנושות האינטרס הציבורי” .
נציגי וועד עובדי התאגיד, אלירן גבאי ויואב קרקובסקי, אמרו בכינוס העובדים: “עובדי כאן מאוחדים בוועד אחד חזק ומלוכד, ורואים במשימה הזו של הצלת התאגיד משימה שתכליתה שימור גוף תקשורת מוביל ועצמאי, המבטא את קולם של כלל מגזרי הציבור הישראלי, בהגינות, ומהווה פרנסה לאלפי בתי אב ואם” הם הוסיפו, “אנחנו נערכים למאבק ארוך, ואנחנו צריכים אתכם איתנו במאבק הזה”.
ואילו חבר הכנסת לשעבר, שהיום הוא עיתונאי בתאגיד, יגאל גואטה אמר בכינוס “אדון שלמה קרעי- אם תנסה לסגור לנו את הדלת, נבוא מהחלון. ואם תנסה לסגור את החלון-אנחנו ננפץ את התקרה”.
ואילו בכינוס השני, אמרה יו״ר ארגון העיתונאים והעיתונאיות נורית קנטי: ״התאגיד מהווה מגדלור לשידור ציבורי איכותי. זה הזמן לסולידריות כי המתקפה לא החלה על התאגיד ולא תסתיים בו. נמשיך לעשות עיתונאות עצמאית וחופשית״.
בארגון כוח לעובדים הביעו תמיכה בעובדי התאגיד, שכולל מספר רב של תחנות רדיו, ושלושה ערוצים “כאן, כאן חינוכית, ומכאן”, ומסרו “אנו רואים בחומרה את האיום הפומבי והחד צדדי בפגיעה בפרנסתם של כ- 1000 עובדי התאגיד ללא כל הידברות עם ארגון העובדים ובאיום על פרנסתם של מאות עובדים חיצוניים שתאגיד השידור הציבורי הוא מקור הכנסה מרכזי עבורם. אנו סבורים לכן, כי שידור ציבורי, בדומה לשירותי חינוך בריאות ורווחה או תחבורה ציבורית, הוא משאב ציבורי חיוני שעל המדינה להעמיד לאזרחיה”.
יוזכר כי, לפני כשבע שנים נהפכה רשות השידור לתאגיד, והוזרמו לו סוף־סוף כספים ליצירה ישראלית. תקציב התאגיד מגיע בעיקרו ממשרד התחבורה – מאגרת הרדיו שנגבית בטסט לרכב – 650 מיליון שקל בשנה. שאר המימון, כ־100 מיליון שקל, מגיע מחסויות, תשדירי שירות וזכויות יוצרים. מתוך הסכום הכללי 270 מיליון שקל בשנה מושקעים ביצירה והפקות מקור ישראליות.
