חוק חמץ: חגים נגמרים, חוקים מגוחכים נשארים

قانون الحاميتس: أعياد تمر وتبقى قوانين تافهة

חוק חמץ יכול לתפוס את המקום הראשון בדירוג החוקים המגוחכים ביותר בעולם. בכנסת העבירו בחודש שעבר בחקיקה חפוזה את חוק החמץ שיזמה עידית סילמן והמפלגות החרדיות, ערב חג הפסח, בעקבות כך, מחאה אזרחית מסוג חדש התגברה- “פיקניקים של פסח על החופים”, שבהם נאכל לחם לצד מצות.

אבל, האם באמת חוק החמץ נאכף בבתי החולים בארץ? המקום שהתניע את הרצון של החרדים לחוקק חוק זה שנחשב לכפייה דתית?  יצאנו לבדוק.

בתקופת הממשלה הקודמת, דרש שר הבריאות לשעבר ניצן הורוביץ במכתב  ששיגר למנהלי בתי החולים ברחבי הארץ, לקיים את פסיקת בג”ץ שאסרה על כפייה דתית מסוג זה כשקבעה שאין לבתי החולים סמכות בחוק לאסור הכנסת חמץ לבתי החולים אשר משרתים את כלל האוכלוסיות. בכנסת הנוכחית, עבר “חוק החמץ”, חוק שנחשב בפי האופוזיציה חוק הכפייה הדתית, מאפשר למנהלי בתי חולים לאסור הכנסת חמץ למבנה בית החולים, כולו או חלקו, בחג הפסח.

עם זאת, באפריל 2020 הכריז בג”ץ כי הפצת האיסור על חמץ בבתי חולים אינו חוקי. ומדי שנה פחות ופחות בעלי בתי קפה פרטיים, מסעדות ומקולטים מצייתים לאיסור על הכנסת חמץ.

בשנת 1985 התקבל חוק החמץ הראשון, שנחשב כוויתור פורמלי לחלק הדתי בחברה. בזכות החוק הזה לחם רגיל נעלם מחנויות ומוסדות קייטרינג מדי שנה ברחבי ישראל.

רופאים במספר בתי חולים הודיעו מיד שהם לא ייענו ליוזמת החקיקה החדשה בנוגע ל”דיאטה” החגיגית, ואיימו בשביתה אם יפשטו וייערכו חיפושים במצרכים של החולים ובשקיות המבקרים שמגיעים בשערי בתי החולים, בחיפוש אחר חמץ. הרופאים חתמו על עצומה נגד התכתיב הדתי.

בחלק מבתי החולים שמרו על שתיקה ולצורך הפורמליות תלו בכניסה לבית החולים ולמחלקות הודעה האוסרת על הכנסת חמץ, לפיה החוק קובע באותיות קטנות: האיסור על מוצרי חמץ נתון לשיקול דעתו של המנהל.

עם זאת, נפוצה באנשים שמועה כי במהלך ימי פסח ייבדקו תיקים בבתי החולים ו”מוצרים לא מתאימים” יוחרמו. ובכניסה לבתי החולים יבצעו בדיקת תיקים כדי למנוע “עבירות כשרות” והכנסת “חומרים אסורים” כגון פיתות ולחם חמץ.

שלושה ימים לפני פסח בנתניה, שומר בכניסה לבית החולים לניאדו אסר על אישה בהריון להכניס וופלים פנימה. מה שהוגדר באופן חד משמעי כניצול לרעה של תפקיד. השערורייה הסתיימה בתביעה בבג”ץ. משרד הבריאות טוען כי בית החולים לניאדו בנתניה חרג מסמכויות חוק החמץ, אם אכן המאבטח חיפש בחפציהם של המבקרים חמץ ואסר עליהם להכניסו לשטחו.

בלניאדו קיימו את החוק שרק עבר בכנסת, תלו שלטים האוסרים על הכנסת מזון שאינו כשר לפסח, הוצב אוהל חיצוני לאכילת חמץ והוצבו קופסות לאחסון מזון שהובא על ידי המבקרים ואינו כשר לפסח. אלא שמבקרים בבית החולים התלוננו על כך שלא הורשו להכניס מזון שאינו כשר לפסח למתחם בית החולים..

בעתירה שהוגשה לבג”ץ בעקבות כך, נטען כי בית חולים לניאדו בחר לפעול באופן ברור בניגוד לחוק והנחה אנשי ביטחון, אבטחה ועובדים בבית החולים, לבצע חיפוש ובדיקה בחפציהם הפרטיים של הבאים בשערי בית החולים, בבג”ץ, משרד הבריאות  תמך בעמדת התביעה שהמאבטח חרג מסמכויותיו, וכי “אינו מוסמך ליידע את הנבדק או כל אדם אחר בדבר ההוראות בעניין איסור הכנסת החמץ, זאת גם אם המאבטח איתר חמץ, באקראי, במסגרת הבדיקה הביטחונית”.

כתבינו קנו פיתות ונסעו לבתי החולים למען לבדוק את הטענות, אם ייבצע חיפוש “חמץ” במטלטליהם, נכנסו ללא בעיות לבית החולים רמב”ם בחיפה. עם הפוגה הכללית בחג, אף אחד לא התעניין בתכולת התיקים “האסורה” שלנו. בבית החולים רוטשילד-בני ציון תלויה בכניסה הודעה מאיימת המודפסת במדפסת ב-4 שפות: “בחול המועד פסח בין התאריכים 4.4.23 עד 12.4.23 חל איסור מוחלט להביא חמץ לשטח בית החולים” … המאבטח לא גילה עניין במה שאנחנו סוחבים בתיקים שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *