בחברה הערבית חוששים לחייהם ולחיי ילדיהם, אין ביטחון ברחובות, והמשטרה לא עושה את עבודתה.
ממשיכים לספור קורבנות: מתחילת השנה, האלימות והפשיעה בחברה הערבית גבתה את חייהם של 47 אזרחים ערבים.
יותר מ- 100 מיליארד ₪ הוציאה הממשלה בשנה האחרונה על הביטחון של תושביה, אך, האזרחים הערבים בישראל לא מרגישים שום בטחון. עוד ועוד הרוגים נופלים כל יום במלחמות הפשיעה שמתחוללות ברחובות היישובים והכפרים הערביים מתחילת השנה.
ההרגשה בחברה הערבית היא שחיי האדם זולים, לא פעם נפלו אזרחים קורבנות של מלחמות ארגוני הפשיעה, והשתוללות חסרת מעצורים במרחב הציבורי. מתחילת השבוע, שלושה אזרחים ערבים קיפחו את חייהם, ביניהם צעיר בן 16, צעירה שנרצחה על ידי אחיה בנגב, וצעיר שנרצח בירי בעמק יזרעאל ליד נצרת.
בחודשים האחרונים המשטרה פעלה להריסת בתים של האזרחים הערבים בנגב, ובעכו, ובגליל, ובירושלים המזרחית, במקום לשמור על חיי האזרחים. לא פעם, המשטרה עסוקה בתקיפת מפגינים שמרימים את דגלי פלסטין, או בשמירה על “יהודים” שנכנסים למסגד אלאקצא, ומתעמתת עם הפלסטינים בירושלים, ובמקום לשמור על חיי האזרחים הערבים, היא עסוקה בלהרוג אותם או לעצור אותם, כמו המקרה של ד”ר מוחמד אלעוסייבי בירושלים העתיקה, מוקדם יותר החודש.
בחברה הערבית חווים עלייה וחמורה באירועי האלימות והפשיעה המשתוללת, בעוד המשטרה יושבת בחוסר מעש ואוזלת יד, בעוד מתגברת התחושה של שיתוף פעולה בשתיקה מטעם ארגוני הביטחון. מתחילת השנה נרצחו 47 אזרחים ערבים. בשנת 2022 נפלו 109 קורבנות של האלימות והפשיעה בחברה הערבית, וב-2021 נפלו 111 קורבנות בחברה הערבית, במספר חסר תקדים. בשנים האחרונות מספר הקורבנות השנתי לא יורד מ-100.
היום, שלישי, נרצח איבראהים עבד אלהאדי (34) מאכסאל באירוע הירי ליד מחלף יפעת באזור עמק יזרעאל. 21 מהקורבנות היו בני פחות מ-30. ביניהן שתי נשים. אחד מהם, ד”ר מוחמד ח’אלד אלעוסייבי נרצח בירי שוטרים בעיר העתיקה בירושלים לפני שבועיים.
ביום ראשון נודע דבר מותה של אזהאר אבו רביעה (בשנות השלושים לחייה) מהפזורה ליד כסייפה בנגב, אחרי שנרצחה על ידי אחד מאחיה. היום (שלישי) הובא אחיה להארכת מעצרו, ודווח על מעצר אדם נוסף שקשור ברצח. בראשון נפצע נער בן 16 בירי ברמלה.
בשבת האחרונה נרצח הנער מוחמד סלאמה אבו הוואש (14) ונער אחר בן 17 נפצע באירוע ירי בעקבות ריב בין צעירים בעיר רהט. ולפנות בוקר יום שבת נרצח הצעיר שאדי נג’אר (39) משפרעם, במהלך אירוע ירי באזור חיפה. ביום שישי נרצח חמזה אבו גאנם, בירי שבוצע לפנות בוקר בלוד.
גל הירש, אחד מאנשי הביטחון הבכירים, שגם עלה שמו כמועמד אפשרי לעמוד בראש “המשמר הלאומי” , המליציה אותה שואף השר לביטחון לאומי – איתמר בן גביר להקים, התבטא בשנה האחרונה לא פעם בנוגע למצב הפשיעה בחברה הערבית, במאמר שפרסם ב-2021 הוא מתאר: “אנחנו כבר מתקרבים למצב ביטחון הפנים המאפיין מדינות עולם שלישי וכאלה שהשתלטו עליהן קרטלי פשיעה. זהו מצב חירום, ולכן צריך לקרוא לדברים בשמם”!
יש תקציבים: אין ביטחון
אבל, אכן, יש תקציבים כפי שהזכרנו, מעל למאה מיליארד ₪ מופנים לביטחון, כחמישית מתקציב המדינה. חלק זעום מתוך זה יועד לשמירה על חיי האזרחים הערבים בישראל, שמהווים כחמישית מאזרחי המדינה אם לא יותר.
המדינה מתהדרת בתכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית, וטוענת שהיא גולת הכותרת למלחמה בארגוני הפשע. נכון, התכנית מתפרשת על מספר רב של תחומים, אבל, התקציב שמיועד לתכנית זו, מהווה פחות מ-1% מהתקציב שמוצא על ביטחון (משרדי הביטחון והביטחון הלאומי).
על פי ניתוח של תקציב המדינה, עבור תכנית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית 2022-2026, יועד תקציב של 1,500,000,000 ₪ לשנים 2021-2026, שכולל מימון תקנים חדשים עבור התכנית, אשר אושרו בחוק התוכנית הכלכלית לשנים 2021- 2022.
והשנה (2023) התוכנית הזו קיבלה תוספת תקציבית, כשיועד עבורה 129,634,000 ₪. בשנת 2023 עמד תקציב משטרת ישראל על 16,396,715,000 ₪.
לשנת הכספים 2024 מתכננת הממשלה לתקצב את המשרד לביטחון לאומי ב- 23 מיליארד ₪ ואילו את משרד הביטחון ב-64,448 מיליארד ₪ בתקציב רגיל. בנוסף על פי התקציב המוצע, מתכוונת הממשלה להוציא עוד כ-19 מיליארד ₪ כהוצאה מותנית בהכנסה, בנוסף להתחייבות של הממשלה לעוד 43 מיליארד ₪, לשני המשרדים הללו.
הממשלה אישרה ב-2.4 את הקמת “המשמר הלאומי” תחת משרדו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בתקציב של 1,4 מיליארד ₪ ואישרה קיצוץ רוחבי של 1.5% בכל משרדיה לטובת הקמת המשמר – בהתאם להבטחתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לבן גביר. המטרה של בן גביר לגייס 1,800 אנשי משטרה ליחידה החדשה והכשרתם, להיות כפופים לו ישירות.
לכאורה, המשמר הלאומי, מוקם על מנת לטפל באלימות הגואה וחיזוק הכוחות הפועלים בתחום הביטחון האישי, ויהיה גוף עצמאי ש-“יבטיח שמירה על הסדר הציבורי בעתות חירום ויחזק את כוחות האכיפה במאבקם בארגוני הפשיעה ובתופעת סחיטת דמי החסות”. ספק, אם באמת אותו כח חדש יפעל למיגור הפשיעה בחברה הערבית ולהחזיר את תחושת הביטחון לאזרחים הערבים בישראל, ולא יפעל על פי גחמותיו של השר הפשיסט.
שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן הציעה שכל משרד ינדב לה תקציב של 10,000 שקלים כדי להסביר את הקמת המשמר הלאומי – אחרת יהיה “פיגוע רציני”, כלשונה, שכן כבר עכשיו מדברים בציבור על המשמר הלאומי כ-“משמרות המהפכה של בן גביר”.
חזרה לתקציב המדינה, בימים בהם מתקיימים דיונים קדחתניים על הצעת תקציב המדינה לשנת 2024, ניתן להצביע על עלייה בתקציב משרד הביטחון והמשרד לביטחון לאומי. במשרד לביטחון לאומי נרשמה עלייה בתקציב הרגיל של 4,7%. ב-2023 תוקצב המשרד לביטחון לאומי ב-21,9 מיליארד ₪, ובהצעת התקציב לשנת 2024 יעמוד תקציבה על 23 מיליארד ₪. מתוך זה, תתוקצב המשטרה ב-16,3 מיליארד ₪ (17,2 כולל תקציב פיתוח).
בהצעת התקציב מוזכרת החברה הערבית לא פעם, ותחת סעיף תקצוב המשטרה נכתב, “נוכח תופעות העבריינות והפשיעה אשר מתרחבות ומעמיקות בקרב אוכלוסיות ומרחבים שלמים בישראל, יפעל המשרד לביטחון לאומי להגברת האכיפה כנגד גורמים עברייניים, תוך מיקוד מאמץ באזור הדרום ובערים המעורבות. בנוסף יפעל המשרד לביטחון לאומי לגיבוש מענה מערכתי כנגד ארגוני הפשיעה ואירועי העבריינות אשר פוגעות בחברה הערבית, וזאת במטרה להביא לעליה בתחושת הביטחון האישי של הציבור בישראל”.
המשטרה קיבלה תקציב ייעודי מיוחד של 2,2 מיליארד ₪, כהחזר הוצאות על מה שנקרא “מבצע שומר החומות” בו נעצרו אלפי צעירים ערבים, ויועד בעצם לדכא את התקוממות האזרחים הערבים נגד האירועים בשייח’ ג’ראח ובירושלים. בחברה הערבית רואים בחומרה את התקציבים האלה שיועדו לדיכוי האזרחים הערבים שמימשו את זכותם למחות. במקום זאת, היה ניתן להקצות את התקציבים הללו למיגור הפשיעה בחברה הערבית. לממשלה לא חסר כסף.
אותה ממשלה ממנת ארגון שפועל כמיליציה פרטית של ארגוני הימין. הארגון שעונה לשם “השומר החדש”, הוא עמותה שהוקמה על ידי “ההתיישבות העובדת”, במטרה “לשמור על המושבים היהודיים ועל האדמות שלהם בגליל ובנגב”. אותה מיליציה שעומד תקציבה השנתי על 97 מיליון ₪ ב-2022, קיבלה תמיכות ממשלתיות בסך 9,425,000 וכ-17 מיליון ₪ מהספקת שירותים לממשלה. סך הכנסות הארגון מכספי המדינה בשלוש השנים האחרונות הוא 52,926,761 ₪.
הצהרות בומבסטיות ואפס מעשים!
הוועדה המיוחדת של הכנסת למיגור הפשיעה בחברה הערבית, בראשות יו”ר רע”מ ח”כ מנסור עבאס, גיבשה ב-2020 תכנית כוללת למיגור התופעה. בישיבה מיוחדת היא הציגה לראש הממשלה בנימין נתניהו מתווה לפעולה שהממשלה בראשותו אז הייתה אמורה לאמץ כתוכנית חומש לשנים 2025-2021. ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך על המאמצים, ביקש לתכלל את ההצעות שנשמעו באותה ישיבת סיכום לתוכנית – אך מאז לא נודעו עקבותיה.
מהדו”ח של מבקר המדינה לשנת 2021 עולה כי עלייה בשיעור הפשיעה בחברה הערבית נמשכה גם מאז הדו”ח המקורי, שפורסם ב-2018. על פי הנתונים, נרשמה עלייה של 19% בשנת 2018 ושל 8% בשנת 2019 עד לשיא של כ-9,200 אירועי ירי בשנה. גם במספר הקורבנות של עבירות נגד אדם וגוף הייתה עלייה של יותר מ-10% בשנים 2019-2017 עד לשיא של כ-15,100 קורבנות. מספר קורבנות הרצח אף הגיע לשיא של 95 נרצחים בשנת 2019. בשנים 2019-2017 עמד שיעור כתבי האישום באירועי ירי בחברה הערבית על 3%-5% מהתיקים בלבד, ואילו שיעור הגשת כתבי האישום מכלל תיקי החקירה במשטרה עמד בשנת 2019 על כ-15%.
ובניגוד למספרים המזעזעים עומדת הכרזתו הבומבסטית של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר טרם הבחירות ואחריהן, כי הוא ימגר את הפשיעה בחברה הערבית. משהו בנוסחה אינו עובד. תקציבים יש, תכניות יש, אבל, אין ביטחון. אך, בממשלה נהוג להפנות אצבע מאשימה אל הקורבן הראשי – החברה הערבית.
בחברה הערבית ממשיכים לספור קורבנות, ללא מענה אמיתי מהגופים שאמונים על הביטחון, וממשלה שעסוקה במהפכה חוקתית ושימור הכס עליו יושב נתניהו, ולא באמת בביטחון אזרחיה.