מלחמות הגז בים התיכון: הכריש שלא יודע שובע

בישראל מטילים את האשמה על ממשלת לבנון במהלך המשא ומתן לשרטוט הגבולות הימיים. ואילו בלנון כועסים על הדרישה הזו.

מלחמות הגז באגן המזרחי בים התיכון, לא יודעות שובע, והתחדשו השבוע כנראה מחדש לאור הניסיונות הישראלים לכרות גז טבעי ממאגר כריש, כפי שהוא נקרא על ידי חברת אנרג’יאן בעלת הזיכיון לחיפוש גז טבעי בגבולות הצפוניים של ישראל.

החיפושים הנרחבים שביצעה החברה בגבולות המים הטריטוריאליים של ישראל, וההתכוננות להתחיל לכרות את הגז הטבעי מהמאגר המכונה “כריש”, הובילו למתיחות גדולה בין ישראל ולבנון בשנים האחרונות, לאור ניסיונות תיווך אמריקאים.

המשאב הטבעי אשר קיבל תנופה גדולה בשנה האחרונה, הפך להיות אבן המחלוקת בין ישראל ללבנון, ודחף את שני הצדדים, לאיומים במלחמה כוללת, בין ישראל וארגון חיזבאללה, בעוד הממשלה הלבנונית לקחה קו יותר דיפלומטי וחידשה את המאמצים הדיפלומטיים להגעה להסדר ולשרטוט גבולות המים הטריטוריאליים בין שתי המדינות.

השבוע האחרון והגעת אסדת הקידוח למאגר “כריש” גרמה להסלמת המתיחות בין המדינות, כאשר ראש הממשלה הלבנוני הזמני נג’יב מיקאתי התייחס לכך במלוא החומרה, וטען שישראל מייצרת משבר חדש. ואילו ישראל נגד הכריזה כי היא נערכת למתקפה חדשה כנגד אסדת הקידוח.

מיקאתי הזהיר בהודעה לעיתונות מההשלכות של המהלך הזה, כל עוד אין הסכמה לגבי הגבולות הימיים בין שתי המדינות. מיקאתי קרא לאו”ם “לשלוט במצב ולעצור את האויב הישראלי מהמשך הפרובוקציה שלו”.

במקביל, גם הנשיא הלבנוני מישל עאון, התייחס להסלמה בגבול בין המדינות ואמר שכל פעולה חד צדדית באזור המחלוקת נחשב לפעולה פרובוקטיבית ותוקפנית. ודרש מהצבא לספק לו נתונים רשמיים ומדויקים לגבי האירוע כדי שיוכל לקבל החלטה. יודגש כי בלבנון הצבא נתון למרותו של הנשיא.

בשים לב לתרגיל הצבאי שערכה ישראל בקפריסין בשבוע שעבר, וכונה “מעבר לאופק” לא מן הנמנע שצה”ל מתכונן למלחמה חדשה בצפון. ישראל כופה עובדות בשטח, ובשטח במחלוקת בין ישראל ללבנון. מדינת ישראל פועלת לקידום האינטרסים של בעלי ההון בארץ, כדי שירוויחו ממכירת הגז לחו”ל, בעוד במדינה השכנה – לבנון, קיים מחסור חמור באנרגיה, וקידום הקמת תעשיית גז טבעי אצל השכנה מצפון, יכול להועיל לשני הצדדים.

התרגיל הצבאי תירגלו כוחות סדיר ומילואים וחיל האוויר וגם השייטת את המוכנות שלהם וכשירותם המבצעית. ואילו הגנרלים הישראלים שיבחו את היכולות של הצבא הישראלי בלחימה בשטח דומה מאוד לשטח בדרום לבנון. אם לקחת את ההצהרות הישראליות ברצינות, צה”ל נערך לפלישה צבאית לדרום לבנון אם חיזבאללה או הצבא הלבנוני יתקוף את האסדה הישראלית, שמוקמת בימים אלה במים שנויים במחלוקת.

המשבר ההומנטרי בלבנון, והמלחמה בין אוקראינה ורוסיה, שנמשכת מזה ארבעה חודשים, דירבנה את קברניטי הגז בישראל להמריץ את ייצור הגז לקראת החורף הבא, כדי שתוכל ישראל ושותפותיה קפריסין ויוון, בדרישות לגז טבעי מאירופה.

ישראל פעלה באופן חד צדדי לקידום הסכמים להקמת קו גז בין ישראל וקפריסין ויוון לאירופה, הסכם זה גרם למתיחות עם טורכיה, שרוצה להיכנס לזירה הזו דרך המים הטריטוריאליים של הרפובליקה הקפריסאית (צפון קפריסין שנחשב לבעל בריתה של טורכיה). במהלך אימונים קפריסאים – ישראליים צבאיים, נערכו גם תמרונים של השייטת הטורכית לפני שנתיים, והמתיחות בין שתי המדינות נמשכת על רקע זה.

בישראל מטילים את האשמה על ממשלת לבנון במהלך המשא ומתן לשרטוט הגבולות הימיים. ישראל דורשת נחרצות להשאיר את שדה “כריש” שלא ידוע עד כה סדר גודלו המלא במים הטריטוריאליים הישראליים, ואילו בלנון כועסים על הדרישה הזו ודורשים שהמתווך האמריקאי עמוס הוכשטיין יחזור לאזור למען חידוש המשא ומתן. על פי דיווחים, השליח האמריקאי אמור לחזור לאזור תוך ימים אחדים.

בלבנון עדיין אין ממשלה מתפקדת, והמאמצים להקים ממשלה חדשה נמשכים במרץ רב. אך כל המרכיבים של הממשלה בלבנון מסכימים על דבר אחד, המשאב הטבעי הזה שהתגלה בגבולות של המדינה, יכול להחיות את הכלכלה הלבנונית הדועכת והסובלת, ויכול להמריץ את המאמצים לבנייה מחודשת של נמל ביירות. בשנים האחרונות ותחת הנהגתו של שר האנרגיה לשעבר ושר החוץ ג’ובראן באסיל, חילקה לבנון רשיונות לחיפוש וכריית גז טבעי למספר חברות שהן תולדת שותפויות לבנוניות – צרפתיות – קטריות.

חיזבאללה מצדו, נחשב לשחקן חשוב בזירה המקומית בלבנון, והמזכ”ל שלו חסן נסראללה דאז להזכיר בנאומים בעבר את חשיבות ההגנה על משאבי הטבע של לבנון, כשותפים פוליטיים של באסיל והנשיא – הגנרל מישל עאון, הם רואים בגז משאב טבעי אסטרטגי חשוב מאין כמותו.

חשוב להזכיר, כי למרות שמחנה 8 למרץ (עאון וחיזבאללה ואחראים) נחלו אכזבה בבחירות לפרלמנט, אך למרות זאת היריב הפוליטי המרכזי ושותפם למחנה נביה ברי נבחר לכהונה נוספת כיו”ר הפרלמנט. כעת, על הפרלמנט הלבנוני לבחור נשיא חדש, והנשיא היוצא – מישל עאון שואף לכהונה נוספת.

יוזכר כי בין השנים 2019 ל-2021 הכלכלה הלבנונית איבדה כ-60% מערכה, מכ-52 מיליארד דולר לכ-22 מיליארד דולר.

פוליטיקאים לבנונים מדברים על אומדן של כ-122 טריליון רגל מעוקב של גז טבעי במים הטריטוריאליים הלבנוניים, בנוסף ל-1.7 מיליארד חביות נפט.

בסיס המחלוקת בין ישראל ללבנון, שיכול להוביל להסלמה אם יימשכו המאמצים של ישראל לכרות גז טבעי במאגר כריש, הוא שיטת שרטוט הגבולות הימיים בין המדינות. בעוד לבנון מעדיפה את השיטה של קו המשך לגבול היבשתי, בישראל מעדיפים את שיטת קו בזווית 90 מעלות הסמוכה לגבול היבשתי, כל שיטה כמובן מעניקה יתרון לצד שתומך בה על חשבון הצד האחר. אמנת האו”ם קוראת לפתרון הסכסוך הימי על בסיס הגינות. ועד כה מאמצי המשא ומתן נחלו כישלון נחרץ.

Conference
יום עיון בחיפה