מרכז מוסאוא עתר לבג״צ נגד הפיכת תל חי אוניברסיטה בתקופת הבחירות

מרכז מוסאוא – המרכז לזכויות האזרחים הערבים בישראל עתר היום כנגד הדיון המזורז המתוכנן במועצה להשכלה גבוהה במטרה לאשר את החלטת הוועדה לתכנון ולתקצוב במל”ג להפוך את מכללת תל חי לאוניברסיטה  ה-11 בישראל.

מרכז מוסאוא טוען בעתירה שהוגשה באמצעות עורכי הדין רועי בלכר ומוהנד נאסר ממשרד קריספין, רובינשטיין, בלכר ושות’, כי קיומו של דיון במל״ג יום לאחר ראש השנה במטרה לאשר את ההחלטה שהתקבלה בות״ת ימים ספורים בלבד לפני ראש השנה,  נראה כניסיון למחטף פוליטי, לקראת הבחירות הבאות לכנסת.

לטענת מנהל מרכז מוסאוא, ג’עפר פרח, הפיכתה של מכללת תל חי לאוניברסיטה תפגע בחזון של אזרחי המדינה הערביים, אשר מייחלים להקמתה של אוניברסיטה מתוקצבת ביישוב ערבי בצפון מזה שנים. בנוסף, מצביע מרכז מוסאוא על חשש כבד לקיומו של ניגוד עניינים של שרת החינוך, לאור הקשרים ההדוקים לכאורה של השרה עם מכללת תל חי ולאור כך שגם יו”ר הות”ת, ששרת החינוך מינתה אותו עם כניסתה לתפקיד, שימש עד למינויו כיו”ר הות”ת, כנשיא מכללת תל חי.

מרכז מוסאוא אינו היחיד שמודאג מהחלטת הות”ת להפוך את מכללת תל חי לאוניברסיטה ומהכוונה של המל”ג לאשר את ההחלטה. לדאגות אלה שותפות גם מכללות בצפון כגון המכללה האקדמית צפת והמכללה האקדמית כנרת, שהופתעו מכך שהחלטת הות״ת התקבלה עם עשרות הסתייגויות, דבר המעיד על החלטה חפוזה, שמסכנת את האקו-סיסטם האקדמי בצפון ועל הפוליטיזציה של התהליך, שאמור להיות נקי ונטול השפעות פוליטיות, לאור העיתוי בו ההחלטה התקבלה.

ביקורת קשה על ההחלטה השמיע גם נציג הציבור בות”ת, מנכ”ל משרד האוצר לשעבר, מר שמואל סלבין, שתיאר את ההחלטה כ”שערורייה והחלטה עם ריח פוליטי … כל ההחלטה שערורייתית, להקים אוניברסיטה ממכללה של 4,700 תלמידים. הקימו ועדה עם ריח פוליטי. להקים אוניברסיטה זו החלטה של מיליארדים. מי ישקיע בתשתיות?.  סלבין אמר בריאיון, “אין הצדקה לקבל החלטה כזאת בתקופת בחירות. שרת החינוך והקואלציה החליטו שזה מה שהם רוצים, ואיש לא בדק אם יש בכלל צורך ב-11 אוניברסיטאות ומה יהיו ההשלכות של כך … יש כאן התערבות פוליטית בעבודת הוות”ת והמל”ג, ואני מתפלא שבכירים באקדמיה משתפים עם זה פעולה. שלא יבואו אחר כך בטענות על התערבות בחופש האקדמי”.

עוה״ד בלכר ונאסר כתבו בעתירה: ״ככל שהתנהלות שרת החינוך והמל”ג בעניין ההכרה במכללת תל חי כאוניברסיטה תימשך, אזרחי ישראל הערבים צפויים להמשיך לסבול לדורות. המשמעות המעשית של הפיכת מכללת תל חי לאוניברסיטה היא כי לעולם לא יוקם מוסד אקדמי מתוקצב ביישוב ערבי בצפון. כתוצאה מכך, אלפי סטודנטים ערבים ייוותרו ללא מענה, וייאלצו “להגר” ולרכוש את השכלתם במדינות שכנות או במוסדות אקדמיים בחו”ל, כולל ברשות הפלסטינית וירדן ואירופה. מצב בלתי נסבל זה חייב לבוא לסיומו״.

מנכ״ל מרכז מוסאוא, מר ג׳עפר פרח, אמר כי ״ההחלטה להקים אוניברסיטה יהודית נוספת ביישוב יהודי היא בושה וחרפה. מאז 1948 לא הוקם ולו מוסד אקדמי אחד המתוקצב על ידי מל״ג ביישוב ערבי. לעומת זאת, הוקמו כבר למעלה מ-30 מוסדות אקדמיים מתוקצבים ביישובים יהודים. אם משהו נראה כמו אפלייה, נשמע כמו אפלייה ומריח כמו אפלייה – זו אפלייה ״.

* החלטת ממשלה להקים אוניברסיטה בגליל

קיימת החלטה עקרונית להקים אוניברסיטה נוספת בגליל עוד משנות התשעים. ההחלטה העקרונית על הקמתה של אוניברסיטה בצפון, המיועדת לאוכלוסייה הערבית, התקבלה כבר בתקופת כהונתו של יו”ר מרצ לשעבר, יוסי שריד, כשר החינוך. אולם, מאז עזב שריד את תפקידו נכנס נושא הקמתה של האוניברסיטה הערבית הראשונה להקפאה. בשנת 2005 התקבלה החלטה להקים אוניברסיטה נוספת בגליל. הנושא עלה מחדש בתקופתה של השרה יולי תמיר, אך לא התקדם.

מאז בישרו באוגוסט לפני שנה על הקמת האוניברסיטה העשירית במספר, והראשונה כאוניברסיטה פרטית לא מתוקצבת, שנקראה אוניברסיטת רייכמן – לאחר ההכרה במרכז הבינתחומי הרצליה כאוניברסיטה, נתפנו ראשי מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל לדיונים בנוגע לפתיחת אוניברסיטה חדשה.

בחברה הערבית, כבר שנים קוראים להקמת אוניברסיטה שתלמד בשפה הערבית, אוניברסיטה ערבית ראשונה, שתעניק ייצוג לאזרחים הערבים שמהווים יותר מ-20% מהסטודנטים בישראל, ותתרום משמעותית לשיח האקדמי והמדעי בישראל. ותעזור בשילובם של צעירים ערבים בעולם האקדמי.

בשנים האחרונות נוהל קמפיין אינטינסיבי בקהילה האקדמית שקורא להקמת אוניברסיטה בגליל, במיוחד לאור העובדה כי כ-60% מהאזרחים הערבים בישראל מתגוררים בגליל, שמהווים כ-54% מאוכלוסייה בגליל ובמחוז צפון.

במהלך השנה שעברה התקיים דיון במועצה להשכלה גבוה בנוגע להקמת אוניברסיטה חדשה בגליל. הדיון נקבע ביוזמת שרת החינוך, יפעת שאשא־ביטון. הקמת אוניברסיטה בגליל היא אחת מהבטחות הבחירות של מפלגתה של שאשא־ביטון, תקווה חדשה, והיא חלק מההסכמים הקואליציוניים. כאשר השרה שואפת לאיחוד בין מכללות או לשדרוג אחת המכללות בגליל.

המרת מכללה לאוניברסיטה דורשת השקעה של מאות מיליוני שקלים בטווח הארוך. ההמרה כרוכה בגיוס סגל אקדמי ותשלום שכר גבוה יותר, הגדלת הסגל המנהלי, בניית חדרי הרצאות ומעבדות ומימון מענקי מחקר. בנוסף, מכללות שמועמדות לשדרוג יידרשו להוכיח שיש להן תשתית מספקת מבחינת היקף ואיכות הסגל האקדמי, תשתיות מחקר והיצע רחב של תחומי לימוד ומחקר.

ישנן לא מעט מכללות בחברה הערבית שיכולות להיות מועמדות לשדרוג, ביניהן אקדמיית אלקאסמי, ומכללת סכנין, והאקדמיה לחינוך בחיפה, ועוד.. בעבר פעלה בנצרת גם שלוחה של אוניברסיטה אמריקאית, ששאפה לקבל אישור כאוניברסיטה חדשה.

החברה הערבית תורמת רבות לקהילה המדעית, ולקהילה הרפואית, חלק גדול מהרופאים הערבים מסיימים את לימודיהם בחו”ל, בין אם באוניברסיטאות בירדן או באוניברסיטאות במזרח אירופה, חלק גדול מהם הוכיח את עצמו בבתי החולים בארץ. לאור המחסור הגדול ברופאים בישראל, אשר צפוי לגדול משמעותית בשנים הבאות, ואשר הורגש עוד יותר במהלך משבר הקורונה בשנתיים האחרונות, אושר לפני מספר שנים פתיחת בית ספר לרפואה בבית חולים זיו בצפת.

בישראל פועלות תשע אוניברסיטאות מתוקצבות: האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, מכון ויצמן, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת אריאל, האוניברסיטה הפתוחה, ואוניברסיטת רייכמן (האוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל).