קרובים להסכם עם לבנון: ישראל צפויה לאשר את ההסכם ללא משאל עם

בעוד בישראל מפרסמים שהסכם עם לבנון לסימון הגבולות הימיים, קרוב מתמיד, נדמה שהלבנונים עסוקים יותר בבעיות הכלכליות הפנים לבנוניות,  בנוסף להסכם עם ישראל.

בפגישה בין ראש ממשלת המעבר הלבנונית – נג’יב מיקאתי ושר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן, דנו במספר נושאים, ביניהם, המשבר הכלכלי בלבנון, חשיבות בחירת נשיא, סוגיית הפליטים הסורים, ההסכם עם קרן המטבע הבינלאומית, וההסכם עם ישראל.

על פי דיווחים בישראל, ראש הממשלה יאיר לפיד, שנפגש אף הוא עם בלינקן, דיווח לחברי הממשלה שישנה התקדמות גדולה במשא ומתן, בעוד בתקשורת הישראלית דיווחו כי הוא יובא לאישור הממשלה בימים הקרובים.

על פי גורם מדיני שידבר לעיתון “ישראל היום”, היועצת המשפטית לממשלה – עו”ד גלי בהרב מאירה, הציגה בפני הקבינט המדיני בטחוני, חוות דעת ולפיה אין צורך להניח את ההסכם על שולחן הכנסת, כמקובל בעת חתימה על אמנות בינלאומיות. גם אם יוגשו עתירות לבג”ץ נגד ההסכם, עמדת המדינה תהיה שמדובר בממשלה נבחרת ויש לה את מלוא הזכות לאשר את ההסכם.

בישראל קיים ויכוח לגבי הצורך במשאל עם לסימון הגבולות הימיים. אם יוגדר ההליך כ-“סימון גבול”, לטענת גורמים מעורים בפרטים, לא יהיה צורך במשאל עם לאישור ההסכם, אך, אם יוגדר כ-“קביעת גבול”, יהיה צורך במשאל עם.

שגריר ישראל לאו”ם לשעבר דני דנון, קרא להסכם המדווח כ”הסכם כניעה מביש” ואמר: “לפיד מוביל הסכם כניעה לחיזבאללה. הוא יודע שהציבור לא איתו ולכן מקדם בחשאי, בתעלול משפטי, הסכם תקדימי שיעקוף את הכנסת ואת רצון הציבור. יום אחד נתעורר ונגלה שלפיד כבר חתם הסכם עם לבנון, ויתר על מאגר גז בשווי מאות מיליארדי דולרים”.

ראש הממשלה הלבנוני נג’יב מיקאתי אמר בעקבות הדיווחים “אנחנו צועדים בדרך מלאה במוקשים פוליטיים, אנחנו נוקטים במשנת זהירות יתרה”. הוא התחייב לקיים את כל הרפורמות הנדרשות עם מנת שלבנון יצלח את המשבר הנוכחי.

לפני מספר ימים אמר הנשיא מישאל עוון כי המשא ומתן הנוגע בסימון הגבולות הימים עם ישראל הגיע למקצה הסיום, תוך הבטחת זכויות לבנון בחיפוש גז ונפט במים הכלכליים של לבנון.

יוזכר, כי נסראללה – המזכ”ל של חיזבאלה, דרש בשבוע שעבר להפסיק את כל הקידוחים במאגר “כריש”, וטען שהמשך הקידוחים מבלי שלנון יקבל את זכויותיו הוא “קו אדום”.

מזכ”ל חיזבאללה חסן נסראללה הבהיר בנובמבר האחרון כי המשא ומתן לשרטוט הגבול הימי עם לבנון לא מרמז על תחילתו של הליך נורמליזציה עם ישראל. ואמר: “היו כאלה שניסו לצייר את סוגיית השרטוט כתחילת הנרמול עם ישראל, ואלה דברים חסרי ערך. השיח על פנייה של חיזבאללה לנרמול עם ישראל הוא רק שקרים וזיוף, לא ראוי להכחשה שלנו, ונועד לכסות על הנרמול של מדינות ערב”.

בשנים האחרונות ותחת הנהגתו של שר האנרגיה לשעבר ושר החוץ ג’ובראן באסיל, חילקה לבנון רישיונות לחיפוש וכריית גז טבעי למספר חברות שהן תולדת שותפויות לבנוניות – צרפתיות – קטריות.

פוליטיקאים לבנונים מדברים על אומדן של כ-122 טריליון רגל מעוקב של גז טבעי במים הטריטוריאליים הלבנוניים, בנוסף ל-1.7 מיליארד חביות נפט.

בסיס המחלוקת בין ישראל ללבנון, שיכול להוביל להסלמה אם יימשכו המאמצים של ישראל לכרות גז טבעי במאגר כריש, הוא שיטת שרטוט הגבולות הימיים בין המדינות. בעוד לבנון מעדיפה את השיטה של קו המשך לגבול היבשתי, בישראל מעדיפים את שיטת קו בזווית 90 מעלות הסמוכה לגבול היבשתי, כל שיטה כמובן מעניקה יתרון לצד שתומך בה על חשבון הצד האחר. אמנת האו”ם קוראת לפתרון הסכסוך הימי על בסיס הגינות.