
מכאן רואים צבעים, ולא שחור לבן .ג’עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא
להתעורר בשבע בבוקר יום שבת ההוא ולקבל את ההודעות ולא להאמין. הרי סיפרו לנו שהם יקיפו את עזה בגדרות והיא
הבוקר, חמישי, שוחרר ותיק האסירים הפלסטינים והערבים בבתי הכלא הישראליים, כרים יונס כשהוא בן 66, אחרי שסיים לרצות 40 שנות מאסר. השלטונות הישראלים שאפו להימנע מקבלת פנים מבורכת בשחרורו של האסיר, בכפר הולדתו עארה (במשולש), ושחררו אותו באופן חריג לא מחוץ לבית הכלא, אלא הסיעו אותו לצומת רעננה במרכז שם הורד לדרכו. האסיר המשוחרר התקשר לבני משפחתו שיבואו לאסוף אותו. בשב”ס הסבירו כי רצו למנוע “תמונת ניצחון” של האסיר המשוחרר עם יציאתו מכלא הדרים – בזמן שכלי התקשורת חיכו במקום.
כשהגיע לבתו חיכו לו רבים מבני משפחתו שבאו לברך על שחרורו, יונס הדגיש “הייתי מוכן לתת עוד 40 שנים מחיי לטובת עמי. האסירים מוכנים לתת עוד מעצמם למען החירות והחופש של עמם”. הוא הוסיף “יצאתי מבית הכלא, אך לבי נותר שם, עם חבריי האסירים”.
יונס נאסר בשנת 1983, כשהיה בשנה שנייה ללימודיו להנדסה מכנית באוניברסיטת בן גוריון בנגב, לאחר שהואשם הוא ובן דודו מאהר, ברצח של החייל הישראלי אברהם ברומברג בשלהי 1980 בזכרון יעקב.
יונס הואשם בהשתייכותו לארגון “פת”ח” שהיה אז תנועה אסורה, והואשם בהשתייכות להתנגדות המזוינת נגד הכיבוש, וגם ברצח, קיבל גזר דין מוות, אך גזר דינו הומר למאסר עולם פתוח, ובשנת 2015 הוחלט על מאסר עולם של 40 שנה.
יונס נחשב לאסיר הפוליטי הותיק ביותר בארץ ובעולם, במיוחד לאור זה שמדינת ישראל סירבה לשחרר אותו יותר מפעם, כחלק מעסקאות שחרור אסירים, בטענה שהוא אזרח ישראלי. הוא היה אמור להיות משוחרר כחלק מעסקת האסירים ביולי 2013, שבה נכללו כל האסירים שנאסרו לפני 1993 והסכמי אוסלו, אלא שהרשויות הישראליות חזרו בהם משחרור הקבוצה הרביעית והאחרונה של האסירים, שכללה 30 אסירים, ביניהם 14 אסירים שמחזיקים בתעודות זהות ישראליות.
לקראת שחרור כרים ומאהר יונס, פנה השבוע, שר הפנים אריה דרעי ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מאירה בדרישה לקבל סמכות לביטול אזרחותם הישראלית של שניהם. כמו-כן, הוגשה הצעת חוק בחקיקה מזורזת מטעם מפלגת הציונות הדתית, שתאשר את שלילת אזרחותם של מאהר וכרים יונס.
יונס זכה לשיחת טלפון מהנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס, אשר בירך אותו על שחרורו, ואמר “ברוך הבא אל ארצך חופשי ומכובד”. והוסיף “כל האסירים בעינינו, כולם אחינו, והסוגייה שלהם מקודשת עבורנו, לא נסכים לעל ויתור על זכויות אחינו האסירים, בין אם ישבו בכלא הכיבוש 40 שנים או 40 שניות, כולם לוחמי חופש”.
להתעורר בשבע בבוקר יום שבת ההוא ולקבל את ההודעות ולא להאמין. הרי סיפרו לנו שהם יקיפו את עזה בגדרות והיא
פרסמו היום, יום שלישי 25.07 העיתונות הגדולות בשפת העברית עם עמוד ראשון כולו בצבע שחור. בין כלי התקשורת שהשתתפו במחאה
בעת תפילת יום ראשון בכנסיה הקתולית בשכונת ואדי ניסנס התפרץ אלמוני עם כלב לכנסיה. המתפללים ביקשו ממנו להתפנות. במקביל הגיעו